כי תבוא אל מודיעין (לחן עמירן)

כִּי תָּבוֹא, כִּי תָּבוֹא כִּי תָּבוֹא אֶל מוֹדִיעִין וְהֵבֵאתָ שָׁם גַּרְעִין וְטָמַנְתָּ הַגַּרְעִין הוֹ! בַּשְּׁמָמָה, בַּשְּׁמָמָה בַּשְּׁמָמָה שֶׁל מוֹדִיעִין. וּבִזְכוּת, וּבִזְכוּת וּבִזְכוּת אוֹתוֹ גַּרְעִין יִתְרַחֵשׁ בְּמוֹדִיעִין נֵס בְּרָכָה, נֵס הַגַּרְעִין הוֹ! וְיִפְרַח, וְיִפְרַח וְיִפְרַח הַר מוֹדִיעִין. כי תבוא, כי תבוא כי תבוא אל מודיעין והבאת שם גרעין וטמנת הגרעין הו! בשממה, בשממה בשממה של מודיעין. ובזכות, ובזכות ובזכות אותו גרעין יתרחש במודיעין נס ברכה, נס הגרעין הו! ויפרח, ויפרח ויפרח הר מודיעין.

ביצועים נוספים:

• דליה עמיהוד ומקהלת ילדים בעיבוד יוסף הדר (1967)
• רוחמה רז (2007)
• אורי ברגר בעיבוד רוני וייס

בסוף השיר, בפעם השנייה בה מושר הצירוף "בשממה בשממה", יש העולים לצליל גבוה יותר (ביצועי חבורת שירו שיר, מקהלת קול ציון לגולה, הדסה סיגלוב ובאופן מובלט מקהלת קיבוץ בארות יצחק וגם רוחמה רז). כך נדפס בשירונו של עמירן "הר המור" (עמ' 82 - 83) וכנראה זו הגרסה המקורית של הלחן. שאר הביצועים חוזרים על נוסח המנגינה כמו בפעם הראשונה. כך נדפס כבר ב1957 ב"ספר המועדים".

ראו את השיר גם בלחן מרדכי זעירא ובלחן מרק לברי.

ישראל סמילנסקי ואורה פיין ילידי 1931 העידו בהקלטה לאוכמא שפרן (18.5.1992, תזמון 15:00) שלמדו את השיר לכל המאוחר בכיתה גימ"ל, ומכאן תיארוך השיר לכל המאוחר לשנת 1939.

מתוך גיליון 30.11.1939  י"ח כסלו ת"ש  עמוד 7

מקור: "דבר לילדים"

מקור: "ספר המועדים, כרך ה: ימי מועד וזיכרון - ראש חודש, חנוכה, חמישה עשר בשבט", אגודת עונג שבת (אוהל שם) בתל אביב ע"י דביר, תשי"ז 1957