|
|
 |
 |
 |
יש לי גן (לחן עבד אלרחים אלמסלוב)
|
 |
יֵשׁ לִי גַּן וּבְאֵר יֵשׁ לִי
וַעֲלֵי בְּאֵרִי תָּלוּי דְּלִי
מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי
מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי.
כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן – הַס!
נָם תַּפּוּחַ וַאֲגָס
אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי
עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי.
וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר
נוֹטֵף פָּז אֶל פִּי הַבְּאֵר
נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח:
דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ.
הַס, בַּגַּן נִזְדַּעְזַע נוֹף –
דּוֹדִי בָּא אִם פִּרְכֵּס עוֹף?
דּוֹדִי, דּוֹדִי! – חוּשׁ מַחֲמַדִּי
אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי.יש לי גן ובאר יש לי
ועלי בארי תלוי דלי
מדי שבת בא מחמדי
מים זכים ישת מכדי.
כל העולם ישן - הס!
נם תפוח ואגס
אמי נמה, נרדם אבי
ערים רק אני ולבבי.
והדלי כלבבי ער
נוטף פז אל פי הבאר
נוטף פז ונוטף בדולח:
דודי הולך, דודי הולך.
הס, בגן נזדעזע נוף -
דודי בא אם פרכס עוף?
דודי, דודי! - חוש מחמדי
אין בחצר איש מלבדי.
|
|
|
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: עבד אל רחים אלמסלוב, נחום נרדי
כתיבה: תרס"ז-תרס"ח
|
|
יֵשׁ לִי גַּן וּבְאֵר יֵשׁ לִי
וַעֲלֵי בְּאֵרִי תָּלוּי דְּלִי
מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי
מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי.
כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן – הַס!
נָם תַּפּוּחַ וַאֲגָס
אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי
עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי.
וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר
נוֹטֵף פָּז אֶל פִּי הַבְּאֵר
נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח:
דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ.
הַס, בַּגַּן נִזְדַּעְזַע נוֹף –
דּוֹדִי בָּא אִם פִּרְכֵּס עוֹף?
דּוֹדִי, דּוֹדִי! – חוּשׁ מַחֲמַדִּי
אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי. יש לי גן ובאר יש לי
ועלי בארי תלוי דלי
מדי שבת בא מחמדי
מים זכים ישת מכדי.
כל העולם ישן - הס!
נם תפוח ואגס
אמי נמה, נרדם אבי
ערים רק אני ולבבי.
והדלי כלבבי ער
נוטף פז אל פי הבאר
נוטף פז ונוטף בדולח:
דודי הולך, דודי הולך.
הס, בגן נזדעזע נוף -
דודי בא אם פרכס עוף?
דודי, דודי! - חוש מחמדי
אין בחצר איש מלבדי.
|
לדינו (2 נוסחים)
|
Yendome para Marsilia
("כשנסעתי למרסיי")
Yendome para Marsilia
Con un vapor mesageria
T'aseguro' t'aseguro mi querida
Que pasi una hermoza vida
Muy Hermoza es Marsilia
Hermoza en cantidad
Muchachinas, muchachinas arrastando
Tres y cuatro una pará
גרסת ירושלים
מתוך הכרך השני של אותה אנתולוגיה
La mujer de Moxé Vasrsano
Acogedera de sedaqá
Andá andá la vere/x en caza
Con escarpi/n de muxamá
 פרטים נוספים
|
תעתיק עברי של השיר הערבי המקורי
|
יא ראיח פין ויא מסלני
יא בדר חבכ כאויני
אמלא אל מדאם יא ג'מיל ואסקיני
יא עיני מן כת'ר שוקי אליכ מא בנאם
ומן א-שבאכ לארמלכ חאלי
יא עיני יא חלו יא שאע'ל באלי
בתע'יב עאם בס טלו יום
יא עיני תיג'ו תלאוני עא חאלי
חבית ג'מיל יא ריתני זלו
יא עיני איה אל-ג'מאל ואל-חסנ דה כלו
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך עבודת הדוקטור של קומיקו יאיאמה ]האוניברסיטה העברית], "שירת הבקשות של יהודי חלב: המערכת המודלית וסגנון השירה", כרך ב', עמ' 373 - 374.
|
תעתיק לטיני של השיר הערבי המקורי
|
Ya rayih fein wiya msalini
Ya badri hubak kawini
Imla al mudam ya jamil waskini
Ya einai min kuthr shoki ilek ma banam
Umini shubak larmilik hali
Ya einai ya hilu ya sharil bali
Bitrib ham bas tulu yom
Ya einai tiju tlauni aa hali
Habit jamil ya reitni zilo
Ya einai ayeh a[l]jamal walhusni da kulo
|
תרגום עברי של השיר הערבי המקורי
|
לְאָן מוּעָדוֹת פָּנֶיךָ? אַתָּה הַמְּשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתִי
אַתָּה שֶׁיָּרֵחַ מָלֵא שֶׁל אַהֲבָתְךָ צוֹרְבֵנִי
מָלֵא אֶת כּוֹס הַיַּיִן, הוֹ הַיָּפֶה, וְהַשְׁקֵנִי
עֵינַיִם שֶׁלִּי, מֵרֹב גַּעְגּוּעַי אֵלַיִךְ אֵינִי יָשֵׁן
מֵהַחַלּוֹן אֲנִי מֵטִיל עַצְמִי אֵלַיִךְ
הוֹי עֵינַי, הוֹ הַיָּפָה, מַחְשְׁבוֹתַי לָךְ נְתוּנוֹת
נֶעְדָּרוֹת אַתֶּן שֵׁנָה אַךְ כְּשֶׁתּוֹפִיעוּ יוֹם אֶחָד
הוֹ עֵינַי תִּמְצְאוּנִי כְּמוֹת שֶׁהָיִיתִי
אָהַבְתִּי אֶת הַיָּפֶה הַלְוַאי הָיִיתִי צִלּוֹ
הוֹ עֵינַי מַה נֶּהֱדָר הוּא יֹפִי זֶה כֻּלּוֹ
לאן מועדות פניך? אתה המשעשע אותי
אתה שירח מלא של אהבתך צורבני
מלא את כוס היין, הו היפה, והשקני
עיניים שלי, מרוב געגועיי אליך איני ישן
מהחלון אני מטיל עצמי אליך
הוי עיני, הו היפה, מחשבותי לך נתונות
נעדרות אתן שינה אך כשתופיעו יום אחד
הו עיני תמצאוני כמות שהייתי
אהבתי את היפה הלוואי הייתי צילו
הו עיני מה נהדר הוא יופי זה כולו
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך עבודת הדוקטור של קומיקו יאיאמה ]האוניברסיטה העברית], "שירת הבקשות של יהודי חלב: המערכת המודלית וסגנון השירה", כרך ב', עמ' 373 - 374.
|
המשך הנוסח המלא
|
עַל הַשֹּׁקֶת נֵשֶׁב אַט,
רֹאשׁ אֶל-כָּתֵף, יָד אֶל-יָד;
אָחוּד חִידוֹת לָךְ: מַדּוּעַ
רָץ הַכַּד אֶל-הַמַּבּוּעַ?
וּמַדּוּעַ, הַגֶּד-לִי,
יֵבְךְּ בִּדְמָמָה, יֵבְךְּ הַדְּלִי –
טִיף, טִיף, נִים – וְכֹה בְּלִי הֶרֶף
מִן-הָעֶרֶב עַד הָעֶרֶב.
וּמֵאַיִן בָּא הַכְּאֵב
כְּתוֹלַעַת אֶל הַלֵּב? –
הוֹי, הָאֱמֶת שָׁמְעָה אִמִּי,
כִּי לְבָבְךָ סָר מֵעִמִּי?
עָנָה דּוֹדִי וְאָמַר לִי:
שׂוֹנְאַי שֶׁקֶר עָנוּ בִּי!
וּבְעוֹד שָׁנָה, כָּעֵת חַיָּה,
אֶל הַחֻפָּה נֵלֵךְ, פְּתַיָּה!
יוֹם שֶׁל-קַיִץ יַבְהִיק אָז,
עַל רֹאשֵׁנוּ יִיצֶק פָּז,
וִיבָרְכוּנוּ מִן הַגְּדֵרוֹת
כַּפּוֹת עֵצִים טְעוּנֵי פֵּרוֹת.
אָח וָרֵעַ, דּוֹד וּשְׁאֵר,
קָהָל גָּדוֹל, אִישׁ וָנֵר,
וּכְלֵי זֶמֶר כָּל-הַמִּינִים
יוֹלִיכוּנוּ עִם שׁוּשְׁבִינִים.
וְהַחֻפָּה תַּעֲמֹד כָּאן:
בֵּין הַבְּאֵר וּבֵין הַגָּן;
אַתְּ תוֹשִׁיטִי לִי שָׁם דֹּרֶן:
אֶצְבַּע קְטַנָּה עִם צִפֹּרֶן.
וַאֲנִי לָךְ: "הֲרֵי אַתְּ
מְקֻדֶּשֶׁת לִי לָעַד" –
שׂוֹנְאַי יִהְיוּ שָׁם וְרָאוּ,
וּמִקִּנְאָה יִתְפַּקָּעוּ.
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך פרויקט בן יהודה.
|
|
|
|
|
הקלטות נוספות
|
|
ביצוע: נעמי צורישנת הקלטה: 15.7.1954 מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית פסנתר: אריה זקס
ביצוע: נינה ברלי, תזמורתו של מ. פרנקועיבוד: מ. פרנקושנת הקלטה: 1959 מקור: התקליט Chants d'Israël בחברת BNF
ביצוע: נחמה הנדלשנת הקלטה: 1961 נחמה הנדל בלווי עצמי בגיטרה
מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית
ביצוע: מקהלת רינתעיבוד: גיל אלדמעסולנית: גילה ירון
ביצוע: מירה סמיה רג'ואןשנת הקלטה: 1984 מקור: קלטת ביתית
|
על השיר
|
|
זהו הלחן הידוע לשיר של ביאליק אשר במקורות רבים מופיע כ"עממי סורי".
בספרה "קולות רבים" מעידה ברכה צפירה כי התאימה את מילותיו של ביאליק לשיר הערבי "יא ראייח פין" [בערבית: يا رايح حليوة]. נחום נרדי היה שותף לעיבוד השיר בגרסתו העברית. מילות השיר הערבי נדפסו בספר "כתאב אלמוסיקא א-שרקיה'" (ספר המוסיקה המזרחית) בשנת 1903 או 1904, במסגרת העמודים המוקדשים לשירי מחמד עבד אלרחים אלמסלוב (עמ' 163-164). הלחן מזוהה כמד'הב [פתיח] ביאתי [הכוונה, ככל הנראה, היא שכל השיר במקאם ביאתי]. על פי ד"ר רוני שויקה, השיר הערבי נפוץ ומקובל עד היום בעולם הערבי בשינויי נוסח ובייחוד בפתיח "יא חליוה" (يا حليوة). ההקלטה הישנה ביותר שאותרה לשיר הערבי היא בביצוע עבד אלחי חלמי, שנפטר בשנת 1912.
בלחן המקורי מספר הבדלים מהנוסח בו מקובל לשיר את "יש לי גן". מסביר ד"ר יוסי גולדנברג:
- ב"יש לי גן" בנוסח צפירה יש חזרה על שלוש השורות האחרונות בכל בית, תחילה בסיום פתוח ואז בסיום סגור. החל מביצוע נחמה הנדל קוצרה החזרה והצטמצמה לשתי השורות האחרונות בלבד בכל בית.
- השורה האחרונה בכל בית במקור מורכבת יותר ו"יושרה" לפי מינור בנוסח שמושר בו "יש לי גן".
- במקור חוזרים דווקא על שתי השורות הראשונות בכל בית. בביצוע של עבד אלחי חלמי החזרות רק מהבית השני, אך ברוב הביצועים חוזרים כבר בבית הראשון.
גרסת הלחן הערבי הותאמה גם לפיוט "יפת עין ליבבתיני" (ראו את הטקסט וקראו על הקשרו באתר "הזמנה לפיוט" וצפו כאן בביצוע משה חבושה בפסטיבל העוד) וכן לבקשה "מה נעים נאווה תהילה/ מה נעים נאווה תהילה/ מה נעים נאווה תהילה/ לשיר עם אנשי סגולה בקהל ה'" מאת מרדכי עבאדי, המקובלת אצל יהודי חלב.
פרטים אלה מופיעים בעבודת הדוקטור של קומיקו יאיאמה, "שירת הבקשות של יהודי חלב: המערכת המודלית וסגנון השירה", כרך ב', עמ' 373-374. היא מזהה את סגנון השיר הערבי כ"מוושח עממי" ואת מחבר הפיוט כישעיהו שומר, וכן מוסרת תעתיק עברי של הגרסה הערבית ותרגום.
ללחן קרוב יותר ללחן המפושט של "יש לי גן" מושר גם השיר בלדינו Yendome para Marsila. בנוסח זה אין חזרות על שורות כלל, והשורה הרביעית מעט שונה מהנוסח העברי אך ההבדל בינה לנוסח בערבית גדול יותר.
בעברית הותאם הלחן גם למילים של "אדון עולם", וכך מופיע באנתולוגיה לחזנות ספרדית מאת יצחק לוי, כרך 5, שיר 143 בעמ' 200. שיר חילוני שאליו הותאם הלחן עוד לפני "יש לי גן" הוא "לבי הומה אל עמי".
על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990), עמ' 266, זהו השיר השני במחרוזת שירי העם שפירסם ביאליק ב"השילוח", י"ח, חוברת ב (אדר תרס"ח). השיר כונס לראשונה ב"משירי עם" (תרע"ז). שני בתיו הראשונים נדפסו בשינויים ניכרים כשיר ילדים במקראה "שבילים" שבעריכת יעקב פיכמן (אודסה, תרע"ח). השינויים, שנועדו להבליע את הטון הארוטי של השיר, נעשו כנראה בהיתר המשורר.
בהקלטות השונות של השיר, ובעקבותיהן בשירה בציבור, נפוצים הבתים הראשונים של ביאליק בלבד, אך הטקסט השלם אותר גם בפנקסים פרטיים שנועדו לזימרה, למשל פנקסה של שיינע כהן.
לחנים נוספים:
- לחן שליצקי
- לחן לא ידוע
- לחן גבריאל גראד
- מילות הבית הראשון של השיר הותאמו גם למנגינת קנון של יוזף היידן (ספר שירים ומנגינות לבית הספר ולעם, כרך ג, עמ' 95)
- לשיר גם לחן מאוחר (1969) מאת שמואל הרולד.
ביצועים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
|
תווים
|
|
|
תגיות
|
|
ט"ו באב
לחנים מזרחיים
מקהלות
שירי אהבה
שירים קאנוניים
|
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|
 |
|
