הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
לא ביום ולא בלילה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: לא ידוע (רוסי)
כתיבה: תרס"ז-תרס"ח

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה
חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי אֲטַיְּלָה;

לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה –
שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה.

וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת
וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.

אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:
מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?

וּמֵאַיִן יָבוֹא, שִׁטָּה –
הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא?

הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ,
אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ?

וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים:
חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים?

וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר?
אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר?

שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה,
אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה.

אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי –
וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי!

לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן:
אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן!
לא ביום ולא בלילה
חרש אצא לי אטיילה;

לא בהר ולא בבקעה –
שיטה עומדה שם עתיקה.

והשיטה פותרה חידות
ומגידה היא עתידות.

את-השיטה אשאל אני:
מי ומי יהי חתני?

ומאין יבוא, שיטה –
המפולין אם מליטא?

הבמרכבה יעבור שבילו,
אם במקלו ובתרמילו?

ומה-יביא לי שילומים:
חרוזי פנינים אם אלגומים?

ומה-תיאורו: צח אם-שחור?
אלמן הוא אם-עודו בחור?

שמא זקן, שיטה טובה,
אז לא אשמע, אז לא אובה.

אומר לאבי: המיתני –
וביד זקן אל תתנני!

לרגליו אפול ואשקן:
אך לא זקן, אך לא זקן!


 פרטים נוספים
ביצוע: ריקה זראי
שנת הקלטה: 1955


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: המזל של ג'קי
עיבוד: אלון אוחנה
שנת הקלטה: 2016
מקור:
נכלל בתקליטור: מתיישבים ושרים



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: קרן דובנוב
שנת הקלטה: 14.5.2012
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990):

החמישי בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", י"ח, חוברת ב (ק"ד), אדר תרס"ח, עמ' 109. השיר נתחבר כנראה קרוב לפרסומו ולא לפני שנת תרס"ז. הוא מצטרף לארבעת קודמיו בסדרה: בין נהר פרת, יש לי גן, תרזה יפה ומנהג חדש) בעניינו: תהיותיה וחששותיה של נערה, השואלת מי יהיה בן זוגה ומה יהיה גורלה במחיצתו.

מעיד דוד שמעוני (פרקי זכרונות [הוצאת דביר, 1953], עמ' 219:)

באותו יום (בשנת 1908, בפטרבורג) ראיתיו [את ביאליק] עוד פעם, בלילה, בנשף שערכה לכבודו חברת "חובבי שפת עבר": האולם הגדול והמזהיר היה מלא מפה לפה, בעיקר בני הנעורים, תלמידים ותלמידות של האוניברסיטה ויתר בתי-הספר הגבוהים שבעיר הבירה, אף כי רבים מהם לא הבינו מילה עברית. היו בתכנית הנשף כמה פרקי מוסיקה, זמרה ונגינה, ואחר כך עלה ביאליק על הבמה לרעם מחיאות כפיים שנמשכו זמן רב. הוא קרא [...] ואחר כך אחדים מ"שירי העם" וביניהם "לא ביום ולא בלילה". את השורה האחרונה "אך לא זקן, אך לא זקן" הטעים באמנות ובחן כזה, שעד היום היא מצלצלת באוזניי באינטונציה המיוחדת שלו".

על הלחן:

על פי אליהו הכהן, נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, 7.6.2010, כמובא בחדשות בן עזר גליון 551, מקור הלחן הוא ולס רוסי.

הלחן מותאם למילים נדפס בשירון "צלילי הארץ" בשנת תרפ"ב (שיר מס' 11, עמ' 17), אמיל סקולץ, "שירי עם יהודיים מרומניה" מביא את הנוסח היידי "די ווערבע" (שיר מס' 38 שם) בלחן זה, כפי שנרשם בשנת 1928 מפי הזמרדע לוצע בארווערמאן שהיה אז בן 16. הנוסח היידי הוא כנראה תרגום מהעברית של ביאליק, אך המהדורה המדעית של דן מירון אינה מוסרת על כך פרטים. 

ביצועים נוספים:

אברהם שלונסקי השתמש בשורה "לא ביום ולא בלילה" בספרו "עלילות מיקי מהו". כאשר בשנות השבעים הולחן קטע זה בידי נורית הירש וזומר בפי מוטי פליישר, השורות הראשונות שימרו את הלחן המקורי של "לא ביום ולא בלילה".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

לחנים רוסיים   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם