הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
שנות ילדות
שְׁנוֹת הַנֹּעַר שְׁנוֹת יַלְדוּת וְטֹהַר לָנֶצַח בְּלִבִּי שָׁמוּר הַזֹּהַר מִדֵּי דַּבְּרִי בְּכֵן שְׁנוֹתַי בְּגַעְגּוּעִים הָמוּ מֵעַי חִישׁ מַהֵר חָלַף עָבַר הַנֹּהַר אֶת הַבַּיִת אֶחֱזֶה דּוֹמַנִי בּוֹ נוֹלַדְתִּי וְהוּא גִּדְּלַנִי עוֹד אֶרְאֵךְ, עֲרִיסָתִי בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת הִיא כַּחֲלוֹם יָעוּף זֶה עֲבָרַנִי וְאֶת אִמָּא מַה מְּאוֹד אָהַבְתִּי אִם גַּם לַ"חֶדֶר" עַל יָדָהּ רֻדַּפְתִּי כָּל צְבִיטָה לִי מִיָּדָהּ אֶזְכֹּר עֲדַיִן וְאֵדַע אִם כִּי לֹא לִזְמַן אָרֹךְ כָּאַבְתִּי עוֹד אֶרְאֶה, רָחֵל, אֶת זִיו פָּנַיִךְ וְאֶשַּׁק בְּרֹךְ אֶת לְחָיַיִךְ עֵינַיִךְ כְּיוֹנִים נִרְאוּ כָּל חַדְרֵי לִבִּי מִלְּאוּ דִּמִּיתִי לִי תִּהְיִי, אָרוּץ אַחֲרַיִךְ. שְׁנוֹת הַנֹּעַר...שנות הנוער שנות ילדות וטוהר לנצח בלבי שמור הזוהר מדי דברי בכן שנותיי בגעגועים המו מעיי חיש מהר חלף עבר הנוהר את הבית אחזה דומני בו נולדתי והוא גידלני עוד אראך עריסתי במקומה עומדת היא החלום יעוף זה עברני ואת אמא מה מאוד אהבתי אם גם ל"חדר" על ידה רודפתי כל צביטה לי מידה אזכור עדיין ואדע אם כי לא לזמן ארוך כאבתי עוד אראה רחל את זיו פנייך ואשק ברוך את לחייך עינייך כיונים נראו ולחדרי ליבי מילאו דימיתי: לי תהיי, ארוץ אחרייך שנות הנוער שנות ילדות...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מרדכי גבירטיג
תרגום/נוסח עברי: חיים בנציון אילון-ברניק
לחן: מרדכי גבירטיג
כתיבה: לפני 1928
הלחנה: לפני 1928

שְׁנוֹת הַנֹּעַר שְׁנוֹת יַלְדוּת וְטֹהַר
לָנֶצַח בְּלִבִּי שָׁמוּר הַזֹּהַר
מִדֵּי דַּבְּרִי בְּכֵן שְׁנוֹתַי
בְּגַעְגּוּעִים הָמוּ מֵעַי
חִישׁ מַהֵר חָלַף עָבַר הַנֹּהַר

אֶת הַבַּיִת אֶחֱזֶה דּוֹמַנִי
בּוֹ נוֹלַדְתִּי וְהוּא גִּדְּלַנִי
עוֹד אֶרְאֵךְ, עֲרִיסָתִי
בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת הִיא
כַּחֲלוֹם יָעוּף זֶה עֲבָרַנִי

וְאֶת אִמָּא מַה מְּאוֹד אָהַבְתִּי
אִם גַּם לַ"חֶדֶר" עַל יָדָהּ רֻדַּפְתִּי
כָּל צְבִיטָה לִי מִיָּדָהּ
אֶזְכֹּר עֲדַיִן וְאֵדַע
אִם כִּי לֹא לִזְמַן אָרֹךְ כָּאַבְתִּי

עוֹד אֶרְאֶה, רָחֵל, אֶת זִיו פָּנַיִךְ
וְאֶשַּׁק בְּרֹךְ אֶת לְחָיַיִךְ
עֵינַיִךְ כְּיוֹנִים נִרְאוּ
כָּל חַדְרֵי לִבִּי מִלְּאוּ
דִּמִּיתִי לִי תִּהְיִי, אָרוּץ אַחֲרַיִךְ.

שְׁנוֹת הַנֹּעַר...
שנות הנוער שנות ילדות וטוהר
לנצח בלבי שמור הזוהר
מדי דברי בכן שנותיי
בגעגועים המו מעיי
חיש מהר חלף עבר הנוהר

את הבית אחזה דומני
בו נולדתי והוא גידלני
עוד אראך עריסתי
במקומה עומדת היא
החלום יעוף זה עברני

ואת אמא מה מאוד אהבתי
אם גם ל"חדר" על ידה רודפתי
כל צביטה לי מידה
אזכור עדיין ואדע
אם כי לא לזמן ארוך כאבתי

עוד אראה רחל את זיו פנייך
ואשק ברוך את לחייך
עינייך כיונים נראו
ולחדרי ליבי מילאו
דימיתי: לי תהיי, ארוץ אחרייך

שנות הנוער שנות ילדות...




יידיש

קינדער-יאָרן, זיסע קינדער-יאָרן,
אייביק בלייַבט איר וואַך אין מייַן זיכּרון!
ווען איך טראַכט פֿון אייַער צייַט,
ווערט מיר אַזוי באַנג און לייַד -
אוי, ווי שנעל בין איך שוין אַלט געוואָרן!
נאָך שטייט מיר דאָס שטיבל פֿאַר די אויגן,
וווּ איך בין געבוירן, אויפֿגעצויגן,
אויך מייַן וויגל זע איך דאָרט,
שטייט נאָך אויף דעם זעלבן אָרט -
ווי אַ חלום איז דאָס אַלץ פֿאַרפֿלויגן.
און מייַן מאַמע - אַך, ווי כ´פֿלעג זי ליבן,
כאָטש זי האָט אין חדר מיך געטריבן;
יעדער קניפּ איז פֿון איר האַנט
מיר נאָך אַזוי גוט באַקאַנט,
כאָטש קיין צייכן איז מיר נישט פֿאַרבליבן.
נאָך זע איך דיך, פֿייגעלע, דו שיינע,
נאָך קוש איך די רויטע בעקלעך דייַנע,
דייַנע אויגן, פֿול מיט חן,
דרינגען אין מייַן האַרץ אַרייַן -
כ´האָב געמיינט, דו וועסט אַ מאָל זייַן מייַנע.
קינדער-יאָרן - יונגע, שיינע בלומען!
צ´ריק צו מיר וועט איר שוין מער נישט קומען;
יאָרן אַלטע, טרויעריקע,
קאַלטע, מרה-שחורהדיקע
האָבן אייַער שיינעם פּלאַץ פֿאַרנומען.
קינדער-יאָרן, כ´האָב אייַך אָנגעוווֹירן!
מייַן געטרייַע מאַמען אויך פֿאַרלוירן;
פֿון דער שטוב נישטאָ קיין פֿלעק,
פֿייגעלע איז אויך אַוועק -
אוי, ווי שנעל בין איך שוין אַלט געוואָרן.
קינדער-יארן, זיסע קינדער-יארן,
אייביק בלייבט איר וואך אין מיין זיכרון!
ווען איך טראכט פֿון אייער צייט,
ווערט מיר אזוי באנג און לייד -
אוי, ווי שנעל בין איך שוין אלט געווארן!
נאך שטייט מיר דאס שטיבל פֿאר די אויגן,
ווו איך בין געבוירן, אויפֿגעצויגן,
אויך מיין וויגל זע איך דארט,
שטייט נאך אויף דעם זעלבן ארט -
ווי א חלום איז דאס אלץ פֿארפֿלויגן.
און מיין מאמע - אך, ווי כ´פֿלעג זי ליבן,
כאטש זי האט אין חדר מיך געטריבן;
יעדער קניפ איז פֿון איר האנט
מיר נאך אזוי גוט באקאנט,
כאטש קיין צייכן איז מיר נישט פֿארבליבן.
נאך זע איך דיך, פֿייגעלע, דו שיינע,
נאך קוש איך די רויטע בעקלעך דיינע,
דיינע אויגן, פֿול מיט חן,
דרינגען אין מיין הארץ אריין -
כ´האב געמיינט, דו וועסט א מאל זיין מיינע.
קינדער-יארן - יונגע, שיינע בלומען!
צ´ריק צו מיר וועט איר שוין מער נישט קומען;
יארן אלטע, טרויעריקע,
קאלטע, מרה-שחורהדיקע
האבן אייער שיינעם פלאץ פֿארנומען.
קינדער-יארן, כ´האב אייך אנגעוווירן!
מיין געטרייע מאמען אויך פֿארלוירן;
פֿון דער שטוב נישטא קיין פֿלעק,
פֿייגעלע איז אויך אוועק -
אוי, ווי שנעל בין איך שוין אלט געווארן.


הקלטה היסטורית
ביצוע: אפרים די-זהב (גולדשטיין), שרה יערי
שנת הקלטה: 23.1.1957


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שרה יערי

ביצוע בשפת המקור (יידיש).

על השיר

זהו ככל הנראה התרגום העברי המוקדם ביותר של שירו של גבירטיג "קינדער-יאָרן" (ר' ביצוע חוה אלברשטיין ומקהלה)

בלעקסיקאָן פון דער יידישער ליטעראטור, פרעסע און פילולוגיע מאת זלמן רייזן משנת 1928, טור 596, כבר נזכר השיר היידי כאחד הפופולריים ביותר של גבירטיג.

תרגומים נוספים:

  • "הוי ילדות זכה ונהדרת" (תרגום משה סחר ששר מייק בורשטיין)
  • "ארץ הילדות המאושרת" (תרגום אהוד מנור, מופיע באוסף מאיר נוי בבית הספרים הלאומי. [מאיר נוי מציין כי מקור הלחן עממי הונגרי; אך אין בידינו מקור נוסף לקביעה זו.])
  • "תוך ילדות" (תרגום שמשון מלצר, נדפס בספרו "על נהרות" [1977])
  • "ילדותי" (תרגום יצחק מאיר, באתחלתא "בתיבת הזכרונות", נדפס אצל סקולץ, שירי עם יהודיים מרומניה)
  • "שנות ילדות" (תרגום יורם טהרלב שביצעה להקת הגבעטרון, 1991).

ללחן זה נכתב גם "שיר הנוטרת".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

יום המשפחה / יום האם   שירים מתורגמים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם