שנות ילדות

שְׁנוֹת הַנֹּעַר שְׁנוֹת יַלְדוּת וְטֹהַר לָנֶצַח בְּלִבִּי שָׁמוּר הַזֹּהַר מִדֵּי דַּבְּרִי בְּכֵן שְׁנוֹתַי בְּגַעְגּוּעִים הָמוּ מֵעַי חִישׁ מַהֵר חָלַף עָבַר הַנֹּהַר אֶת הַבַּיִת אֶחֱזֶה דּוֹמַנִי בּוֹ נוֹלַדְתִּי וְהוּא גִּדְּלַנִי עוֹד אֶרְאֵךְ, עֲרִיסָתִי בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת הִיא כַּחֲלוֹם יָעוּף זֶה עֲבָרַנִי וְאֶת אִמָּא מַה מְּאֹד אָהַבְתִּי אִם גַּם לַ"חֶדֶר" עַל יָדָהּ רֻדַּפְתִּי כָּל צְבִיטָה לִי מִיָּדָהּ אֶזְכֹּר עֲדַיִן וְאֵדַע אִם כִּי לֹא לִזְמַן אָרֹךְ כָּאַבְתִּי עוֹד אֶרְאֶה, רָחֵל, אֶת זִיו פָּנַיִךְ וְאֶשַּׁק בְּרֹךְ אֶת לְחָיַיִךְ עֵינַיִךְ כְּיוֹנִים נִרְאוּ כָּל חַדְרֵי לִבִּי מִלְּאוּ דִּמִּיתִי לִי תִּהְיִי, אָרוּץ אַחֲרַיִךְ. שְׁנוֹת הַנֹּעַר...שנות הנוער שנות ילדות וטוהר לנצח בלבי שמור הזוהר מדי דברי בכן שנותיי בגעגועים המו מעיי חיש מהר חלף עבר הנוהר את הבית אחזה דומני בו נולדתי והוא גידלני עוד אראך עריסתי במקומה עומדת היא החלום יעוף זה עברני ואת אמא מה מאוד אהבתי אם גם ל"חדר" על ידה רודפתי כל צביטה לי מידה אזכור עדיין ואדע אם כי לא לזמן ארוך כאבתי עוד אראה רחל את זיו פנייך ואשק ברוך את לחייך עינייך כיונים נראו ולחדרי ליבי מילאו דימיתי: לי תהיי, ארוץ אחרייך שנות הנוער שנות ילדות...

זהו ככל הנראה התרגום העברי המוקדם ביותר של שירו של גבירטיג "קינדער-יאָרן" (ר' ביצוע חוה אלברשטיין ומקהלה)

בלעקסיקאָן פון דער יידישער ליטעראטור, פרעסע און פילולוגיע מאת זלמן רייזן משנת 1928, טור 596, כבר נזכר השיר היידי כאחד הפופולריים ביותר של גבירטיג.

הלחן מיוחס תדיר לגבירטיג עצמו, אך למעשה הוא לקוח משיר הונגרי. כבר אמיל סקולץ ציין זאת במהדורה הראשונה [בלבד] של ספרו "יידישע פאלקס לידער" [שירי עם יידיים] משנת 1959 (תודה לאליעזר ניבורסקי על האיתור), עמ' 43, ומאיר נוי ציין זאת (בכרטסתו וגם כשהתייחס לתרגום אהוד מנור). עם זאת, במשך שנים לא איתרנו את השיר ההונגרי המקורי. בספטמבר 2024 איתר יוסף גולדנברג את המקור ההונגרי בעזרת זיהוי שירים משמיעה  של גוגל: Mikor kezdtem kufferomba pakolni. משאותר הטקסט אותרו גם תווים באוסף שירי עם הונגריים (שיר מס' 126). בתשובה לפנייתנו, פירט המוזיקולוג ההונגרי פאל ריכטר:

זה שיר עם הונגרי פופולרי מאוד ב"סגנון החדש". הלחן (מס' 3635-98 בארכיון שירי העם ההונגריים, מס' B956 במערכת סיווג לחני העם בעקבות ברטוק) תועד לראשונה בהקלטות שדה שערך זולטן קודאי בשנת 1912, ואותר בטקסטים שונים כמפורט כאן.

תרגומים נוספים (מלבד הראשון, כולם מאוחרים לזמרשת):

• שנות ילדות שלי, הוי, מה מתקו (תרגום מרדכי אמתי)
• "הוי ילדות זכה ונהדרת" (תרגום משה סחר ששר מייק בורשטיין)
• "ארץ הילדות המאושרת" (תרגום אהוד מנור,  נכלל באוסף מאיר נוי בבית הספרים הלאומי)
• "תוך ילדות" (תרגום שמשון מלצר, נדפס בספרו "על נהרות" [1977])
• "ילדותי" (תרגום יצחק מאיר, באתחלתא "בתיבת הזכרונות", נדפס אצל סקולץ, שירי עם יהודיים מרומניה)
• "שנות ילדות" (אתחלתא: שנות ילדות המתוקות מיין, תרגום יורם טהרלב שביצעה להקת הגבעטרון, 1991).
• ילדות שלי (תרגום אילנה קליין שביצעה טובה פורת)
• שנות ילדות יפות שנות ילדותנו (תרגום אבי קורן)
• שנות ילדות, לכן אין אח ורע (תרגום יהושע צפריר)

ללחן זה נכתב גם "שיר הנוטרת".