שיר הנוער הווייטנאמי

מֵהָרִים וִיעָרוֹת נְגָרֵשׁ וְנִשְׁטֹף בַּמִּישׁוֹר כְּנָהָר, כָּל כֹּחֵנוּ שְׁבוּעָה לָאָדָם הַחוֹרֵשׁ עוֹד יָנוּבוּ שָׂדוֹת בַּבַּר. עִם תִּקְוָה בְּהִירָה כְּכוֹכָב, עִם חֲלוֹם בּוֹ אַחֵינוּ מֵתִים עוֹד תִּפְרַח אֲדָמָה מִכֹּחוֹ שֶׁל אָדָם לְכַתֵּת חַרְבוֹתָיו לָאִתִּים. אֶל אַחִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם תּוּשַׁר-נָא שִׁירַת וְיֶטְנָאם עַל אַרְצֵנוּ יוֹם דְּרוֹר כִּי יִגַּהּ וְיָד אָח בְּכַף רֵעַ תֵּרָגַע. מהרים ויערות נגרש ונשטוף במישור כנהר, כל כוחנו שבועה לאדם החורש עוד ינובו שדות בבר. עם תקווה בהירה ככוכב, עם חלום בו אחינו מתים עוד תפרח אדמה מכוחו של אדם לכתת חרבותיו לאתים. אל אחים ברחבי העולם תושר-נא שירת וייטנאם על ארצנו יום דרור כי יגה ויד אח בכף רע תרגע.

מספר אלי סט:

משירי בנק"י. מילותיו ושם מחברת הגרסה העברית נמסרו ע"י תמר גוז'נסקי ועל כך תודה. למרבה המזל המנגינה זכורה לי, כי השיר הושר גם בקיבוץ גבת באמצע שנות החמישים. מאחר ובאותן שנים, במשך כשנתיים, תמר למדה בגבת, ייתכן שהיא החוליה המקשרת.

המילים של השיר המקורי מיוחסות למייסד ומנהיג וייטנאם הצפונית, הו צ'י מין (1890-1969), שכיום נחשב ל"אבי האומה הווייטנאמית" כולה ועל שמו הבירה הו צ'י מין סיטי (לשעבר סייגון).