משה בתיבה (לחן עממי יידי)

דּוּמָם שָׁטָה תֵּבָה קְטַנָּה עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ, וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה הַקָּטָן, יֶלֶד יָפֶה רַךְ. וּמִלְּמַעְלָה זֹהַר תְּכֵלֶת וּמִלְּמַטָּה יְאוֹר וְהַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם שׁוֹפְכָה הַרְבֵּה אוֹר. הַס, הַגַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים, מֹשֶׁה הַקָּטָן שָׁט. לֹא יִטְבַּע, חָיֹה יִחְיֶה יֶלֶד זֶה הַקָּט.דומם שטה תבה קטנה על היאור הזך ובתבה משה הקטן, ילד יפרך. ומלמעלה זוהר תכלת ומלמטה יאור והשמש בשמים שופכה הרבה אור. הס הגלים השובבים משה הקטן שט. לא יטבע חיה יחיה ילד זה הקט.

המילים: השיר נדפס כנראה לראשונה בעיתון "החיים והטבע" כבר בשנת 1906 (ראו להלן). נוסח שונה מעט נדפס בתרע"ז בשני ספרי לימוד בארצות הברית: "שחרית" וכן "היסטוריה לילדים" שם מזוהה המחבר סילמן. באותה שנה נדפס השיר בנוסח שונה מאוד במקראה נוספת, "עולם הילדים" ללא זיהוי מחבר, תוך ציון המקור ע"ק - אולי, כהצעתו של דוד אסף, עתון הילדים "עולם קטן". הטקסט היידי המובא לעיל, "שלאָף זשע מיין פֿייגעלע", זומר לאותו לחן אך אין זיקה בין הטקסט העברי של סילמן לבין היידיש, הגם ששני השירים הם שירי ערש. ייתכן שסילמן הכיר את הטקסט היידי, אך לא תרגם אותו.

השיר היידי תורגם בידי אזרחי [אולי מרדכי אזרחי (קריצ'בסקי)] כ"שיר ערש" (אתחלתא: נומה עוללי עצום נא עין), וכך נדפס בעיבוד ליאו ליוב ב"דף למקהלה" מס' 167.

הנוסח העברי המאוחר מופיע לראשונה בהקלטתה של יפה ירקוני כנראה בשנות החמישים, ובדפוס - בשירון "זמר חן" (בלחן נסימוב).

הלחן: ישנו "שיר ערש קוזאקי" המושר בלחן דומה לטקסט של לרמונטוב. לטקסט הזה יש גם לחן אחר (מאת גרצ'נינוב) והוא עוברת ל"שכב והירדם". נראה כי השירים העברי והיידי הם גלגולים של לחן זה.

עוד באותו לחן:

• ניטשו צללים (בלחן דומם שטה)
• שיר הערש עברייה שוררת
• הפרודיה "על הנהר" (2013, מתוך "פוציםפוצים")

עוד בלחנים דומים, אולי ממקור משותף:

• נומה פרח, בלחן דומה ל"משה בתיבה". 
• שכבי נומה בובה יפה
• "שכב הירדם" בלחן עממי יידי 3
• "חולו חולו רוחות קדם"

ביצועים נוספים:

• דן תורן
• חני לבנה
• האחים והאחיות בסולנות תמי גל
• דודו זכאי

 לחנים נוספים:

• לחן נסים נסימוב
• לחן תרזה גויטיין

מתוך גליון 31.3.1933

מקור: "עתוננו לילדים קטנים", 1937-1932, עמוד 5