שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל-יְרֵא אֲדֹנָי הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ הִנֵּה כִי-כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא אֲדֹנָי. יְבָרֶכְךָ אֲדֹנָי מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּרְאֵה-בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל-יִשְׂרָאֵל.שיר, המעלות אשרי כל-ירא אדוניי ההולך, בדרכיו. יגיע כפיך, כי תאכל אשריך וטוב לך. אשתךכגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך. הנה כי-כן יבורך גבר ירא אדוניי יברכך אדוניי מציון וראה, בטוב ירושלים כל ימי חייך. וראה-בנים לבניך שלום על-ישראל.