עֵת גַּלֵּי פְּיָאצֶטָה יָנִיד רוּחַ צַח אָז תֵּדְעִי, נִינֶטָה כִּי מְחַכֶּה אֲנִי לָךְ תִּתְכַּסִּי בַּצָּעִיף מַסְוֶה עַל עֵין וַאֲנִי מַבָּט אָעִיף וְאַכִּירֵךְ בַּת-חֵן בַּאֲפֻדָּה שֶׁל מַלָּח אֲטַיֵּל לְחוֹף הַיָּם לִקְרָאתֵךְ אֶתְהַלֵּךְ "הַצִּנָּה כְּבָר שָׁם" הוֹי בּוֹאִי עֲדִינָה הַיָּם מָלֵא הוֹד גַּם צִפּוֹר בְּקִנָּהּ תִּתְעַלֵּס עִם דּוֹד עת גלי פיאצטה יניד רוח צח אז תדעי, נינטה, כי מחכה אני לך תתכסי בצעיף מסווה על עין ואני מבט אעיף ואכירך בת-חן באפודה של מלח אטייל לחוף ים לקראתך אתהלך "הצינה כבר שם" הוי בואי עדינה הים מלא הוד גם ציפור בקינה תתעלס עם דוד