גג העלייה נרדם

גַּג הָעֲלִיָּה נִרְדַּם רְעָפָיו מְדֻלְדָּלִים וּבָעֶרֶשׂ נָח תִּינוֹק נָח עָרוּם, בְּלִי חִתּוּלִים הוֹפּ הוֹפּ כָּךְ וְכָךְ קַשׁ הַגַּג הָעֵז תִּלְחַךְ הוֹפּ הוֹפּ כָּךְ וְכָךְ עֶרֶשׂ יֵשׁ בָּעֲלִיָּה עַכָּבִישׁ אוֹרֵג בּוֹ חוּט הוּא מָצַץ אֶת כָּל לְשָׁדִי לִי הִשְׁאִיר אֶת הַדַּלּוּת הוֹפּ הוֹפּ... תַּרְנְגוֹל בָּעֲלִיָּה לוֹ כַּרְבֹּלֶת אֵשׁ יְקוֹד הוֹי הֵיכָן תִּמְצָא אִשְׁתִּי פַּת קִבָּר לַתִּינוֹקוֹת הוֹפּ הוֹפּ... גג העלייה נרדם רעפיו מדולדלים ובערש נח תינוק נח ערום, בלי חיתולים הופ הופ כך וכך קש הגג העז תלחך הופ הופ כך וכך ערש יש בעלייה עכביש אורג בו חוט הוא מצץ את כל לשדי לי השאיר את הדלות הופ הופ... תרנגול בעלייה לו כרבולת אש יקוד הוי היכן תמצא אשתי פת קיבר לתינוקות הופ הופ...

תרגום אברהם לוינסון לשיר שזכה לנוסח עברי מוכר יותר באותה אווירה אך לא כתרגום "אוהל שח". תרגומים נוספים לשיר המקורי: שמשון מלצר ו/או דב סדן - "על העלייה נם גג"; חיים בנציון אילון-ברניק - "בעלייה ינום הגג"; יצחק קצנלסון - "בעלייה תחת גג"; ותרגומים מאוחרים יותר: משה סחר - "על הבוידעם גג ישן"; אוריאל אופק - "גג ישן על עלייה".

על שיר המקור מפרט אליעזר ניבורסקי:

המילים נדפסו עם כמה בתים נוספים מפוזרים בחלק הראשון של המחזה "אַבֿרהמל דער שוסטער גייט מיט הקפֿות“, שיצא לאור בכתב העת „גוט מאָרגען“ בתאריך היוליאני 29.9.1911 [=תאריך גרגוריאני 12.10.1911] [המשך המחזה נדפס בתאריך היוליאני 4.10.1911 [התאריך הגרגוריאני 17.10.1911]]. זהו מחזה המשך ל"אברהמל דער שוסטער" שבגרסתו העברית (בלבד) נכלל השיר "טיף טיף טיף". 

לפי הערות העורך נחום אויסלענדער בספר "ב. שאַפֿיר - לידער, דערצעהלונגענ, דראמאטישע פרווונ" [מוסקבה 1934], עמ' 392, על סמך חומר ארכיוני רב מאודסה וממקומות אחרים, כולל ארכיונו האישי של המחבר והתכתבויות שונות, לא נשאר שום נוסח של השיר בכתב יד, ולא ידוע אם השיר הודפס בנפרד. כנראה הוא הופיע לראשונה בתוך המחזה.

כבר בשנת 1917 המילים נכללו ב"אַנטאָלאָגיע – פֿינף הונדערט יאָר ייִדישע פּאָעזיע", עמ' 123 עם ההערה "פֿאָלקסמאָטיוו" (מוטיב עממי), וזה גם נוסח הטקסט שנכלל במחזה כשנדפס ב1934 (בפרסום הנזכר לעיל).

אשר ללחן, פרץ הירשביין מציין בספר זכרונותיו "תעטאער, וועלטרייזעס, זכרונות", עמ' 269 ,כי השיר "אויפֿן בוידעם שלאָפֿט דער דאַך“ היה הדבר העיקרי שנשאר מהמחזה "אַבֿרהמל דער שוסטער", אשר היה חלק מרכזי ברפרטואר של הלהקה שלו כשהם יצאו מאודסה באביב 1909 למסע הופעות באליסבטגרד, יקטרינוסלב, ועוד. (לא ברור אם השיר בוצע בפועל כבר במחזה הראשון, או שמחזה ההמשך שנדפס ב1911 בוצע בפועל כבר ב1909, או שהירשביין מערבב בין שני המחזות). אגב, ברל שפיר היה הלחשן של הלהקה. עם זאת, הוא אינו מציין במפורש שהוא עצמו הלחין את השיר.

מנשה גפן מביא בספרו "גלגולי מוטיבים בפולקלור ובספרות", עמ' 14 - 16, שני שירים יידיים נוספים בעקבות השיר היידי המקורי: שיר קומסומולי מאת אייזיק פלאטנר, וקינה על השואה מאת ה' לייוויק.

עוד באותו לחן: היתום.

מקור: "140 פאלקסלידער [שירי עם]", גיטלין, ורשה, 1930, עמוד 65-66 בחלק א