האווזים (לחן רבקה גוילי)

שָׁטִים אַוָּזִים עַל פְּנֵי הַפֶּלֶג אַוָּזִים עַלִּיזִים, זַכֵּי כְּנָפַיִם וּמוּלָם עַל הַחוֹף עוֹמְדָה נִצֶּבֶת עֲרָבָה בּוֹכִיָּה עַל פַּלְגֵי הַמַּיִם וְעוֹלֶה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַבֹּקֶר אוֹר עֲרָבָה, דִּמְעוֹתַיִךְ מִי יִזְכֹּר עוֹלִים אַוָּזִים עַל חוֹף וָדֶשֶׁא אַוָּזִים עַלִּיזִים, אֲדֻמֵּי רַגְלַיִם עֲנָפַיִךְ נוּגִים, שַׁחִים לָאָרֶץ עֲרָבָה בּוֹכִיָּה עַל פַּלְגֵי הַמַּיִם מִתְרַפְּקִים הַדְּשָׁאִים עַל גִּזְעֵךְ הַשָּׁחֹר עֲרָבָה, דִּמְעוֹתַיִךְ מִי יִזְכֹּר אַוָּזִים עַלִּיזִים, לָכֶם הַדֶּרֶךְ לִפְנֵיכֶם פְּתוּחִים מֶרְחֲבֵי שָׁמַיִם וַאֲנִי לְעוֹלָם פֹּה עוֹמְדָה נִצֶּבֶת עֲרָבָה עֲצוּבָה עַל פַּלְגֵי הַמַּיִם עָפוּ, פָּרְחוּ וְתַם הַמִּזְמוֹר עֲרָבָה, דִּמְעוֹתַיִךְ מִי יִזְכֹּרשטים אווזים על פני הפלג אווזים עליזים, זכי כנפיים ומולם על החוף עומדה ניצבת ערבה בוכייה על פלגי המים ועולה השמש והבוקר אור ערבה, דמעותייך מי יזכור עולים אווזים על חוף ודשא אווזים עליזים, אדומי רגליים ענפייך נוגים, שחים לארץ ערבה בוכייה על פלגי המים מתרפקים הדשאים על גזעך השחור ערבה, דמעותייך מי יזכור אווזים עליזים, לכם הדרך לפניכם פתוחים מרחבי שמיים ואני לעולם פה עומדה ניצבת ערבה עצובה על פלגי המים עפו, פרחו ותם המזמור ערבה, דמעותייך מי יזכור

האזינו לשיר בביצוע לאה אברהם.

השיר נדפס לראשונה בעיתון "דבר" בתאריך 21.9.1941 והוא הראשון במחזור "שני שירי עם (נוסח ליטאי)". השיר כונס במהדורת כל שיריה של לאה גולדברג בכרך א, עמ' 203. זיהוי לאה גולדברג כמתרגמת (ולא כמחברת) הוא על פי ספרה "שיר בכפרים: מחרוזת שירי עם" (1942). תודה לפרופ' גדעון טיקוצקי שמסר את המידע. 

ראו את השיר גם בנוסח טקסט לא מלא בלחן לא ידוע.