הַיָּמִים קְצָרִים הֵם וְהָעֵת עוֹבֶרֶת
וְהָעֵת עוֹבֶרֶת כַּחֲלוֹם -
רַק אַחַת נִצְחִית הִיא וְתָמִיד נִשְׁאֶרֶת -
מַנְגִינַת הַפֶּלֶא וְהַתֹּם.
הַיָּמִים קְצָרִים הֵם וְהָעֵת עוֹבֶרֶת,
יַד-אוֹהֵב נוֹשִׁיט אֶל כָּל אָדָם,
אַף אִם לֹא נַגִּיעַ אֶל סִיּוּם הַדֶּרֶךְ -
הַנִגּוּן לָנֶצַח לֹא יִתַּם.
הָאֶחָד גַּלְמוּד הוּא - טוֹב, הוֹי טוֹב בִּשְׁנַיִם,
טוֹב לָהֶם לִשְׁנַיִם שֶׁיַּחְדָיו,
עֲגוּמָה הַדֶּרֶךְ, אֲפֹרִים שָׁמַיִם -
אֲפֹרִים מְאדֹ הֵם שְׁמֵי-הַסְּתָו.
הַנִּגּוּן אֶחָד הוּא - אַךְ נִיבִים לוֹ אֶלֶף
וְחוֹזֵר כָּל אִישׁ עַל הַפִּזּוּם:
הָרֵאשִׁית אָבִיב הִיא, הַסִּיּוּם הוּא דֶּלֶף,
בְּרֵאשִׁית חָבוּי כְּבָר סוֹף עָגוּם...
הַנִּגּוּן עַתִּיק הוּא - אֶלֶף מֵחַיֵּינוּ,
אַךְ לַלֵּב - לָנֶצַח הוּא צָעִיר,
לָנוּ - כִּי דַּלֹּנוּ, בְּתוּגַת עָנְיֵנוּ
לֹא נוֹתַר מְאוּם - זוּלַת הָשִׁיר...
הימים קצרים הם והעת עוברת
והעת עוברת כחלום -
רק אחת נצחית היא ותמיד נשארת -
מנגינת הפלא והתום.
הימים קצרים הם והעת עוברת,
יד-אוהב נושיט אל כל אדם,
אף אם לא נגיע אל סיום הדרך -
הניגון לנצח לא ייתם.
האחד גלמוד הוא - טוב, הוי טוב בשניים,
טוב להם לשניים שיחדיו,
עגומה הדרך, אפורים שמיים -
אפורים מאד הם שמי-הסתיו.
הניגון אחד הוא - אך ניבים לו אלף
וחוזר כל איש על הפיזום:
הראשית אביב היא, הסיום הוא דלף,
בראשית חבוי כבר סוף עגום...
הניגון עתיק הוא - אלף מחיינו,
אך ללב - לנצח הוא צעיר,
לנו - כי דלונו, בתוגת עניינו
לא נותר מאום - זולת השיר...
|
|
מילים: נתן יונתן לחן: עממי רוסי כתיבה: 26.10.1944
|
הַיָּמִים קְצָרִים הֵם וְהָעֵת עוֹבֶרֶת וְהָעֵת עוֹבֶרֶת כַּחֲלוֹם - רַק אַחַת נִצְחִית הִיא וְתָמִיד נִשְׁאֶרֶת - מַנְגִינַת הַפֶּלֶא וְהַתֹּם.
הַיָּמִים קְצָרִים הֵם וְהָעֵת עוֹבֶרֶת, יַד-אוֹהֵב נוֹשִׁיט אֶל כָּל אָדָם, אַף אִם לֹא נַגִּיעַ אֶל סִיּוּם הַדֶּרֶךְ - הַנִגּוּן לָנֶצַח לֹא יִתַּם.
הָאֶחָד גַּלְמוּד הוּא - טוֹב, הוֹי טוֹב בִּשְׁנַיִם, טוֹב לָהֶם לִשְׁנַיִם שֶׁיַּחְדָיו, עֲגוּמָה הַדֶּרֶךְ, אֲפֹרִים שָׁמַיִם - אֲפֹרִים מְאדֹ הֵם שְׁמֵי-הַסְּתָו.
הַנִּגּוּן אֶחָד הוּא - אַךְ נִיבִים לוֹ אֶלֶף וְחוֹזֵר כָּל אִישׁ עַל הַפִּזּוּם: הָרֵאשִׁית אָבִיב הִיא, הַסִּיּוּם הוּא דֶּלֶף, בְּרֵאשִׁית חָבוּי כְּבָר סוֹף עָגוּם...
הַנִּגּוּן עַתִּיק הוּא - אֶלֶף מֵחַיֵּינוּ, אַךְ לַלֵּב - לָנֶצַח הוּא צָעִיר, לָנוּ - כִּי דַּלֹּנוּ, בְּתוּגַת עָנְיֵנוּ לֹא נוֹתַר מְאוּם - זוּלַת הָשִׁיר...
הימים קצרים הם והעת עוברת והעת עוברת כחלום - רק אחת נצחית היא ותמיד נשארת - מנגינת הפלא והתום.
הימים קצרים הם והעת עוברת, יד-אוהב נושיט אל כל אדם, אף אם לא נגיע אל סיום הדרך - הניגון לנצח לא ייתם.
האחד גלמוד הוא - טוב, הוי טוב בשניים, טוב להם לשניים שיחדיו, עגומה הדרך, אפורים שמיים - אפורים מאד הם שמי-הסתיו.
הניגון אחד הוא - אך ניבים לו אלף וחוזר כל איש על הפיזום: הראשית אביב היא, הסיום הוא דלף, בראשית חבוי כבר סוף עגום...
הניגון עתיק הוא - אלף מחיינו, אך ללב - לנצח הוא צעיר, לנו - כי דלונו, בתוגת עניינו לא נותר מאום - זולת השיר...
פרטים נוספים
|
|
 |
ביצוע: נתן יונתן
את ההקלטה ערך רפי פסחזון בעת ההכנות להוצאת "1000 זמר ועוד זמר", כרך ה', שירים רוסיים. (תודה לאורי יעקובוביץ')

|
|
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי Мурка ("מורקה"), אך ללא קשר למילותיו.
מפרט אורי יעקובוביץ':
השיר נכתב בבית המרגוע בשפיים ב-26.10.1944 (ר' השיר בכתב ידו של נתן יונתן להלן). הוא הופיע בספר "שירי עפר ורוח", שירים לבני הנעורים, ספרית פועלים, תל-אביב, 1965.
עוד באותו לחן: "מנגינה נשכחת" ושם מידע נוסף על השיר המקורי, תווים, גרסאות מילים וביצוע בשפת המקור (רוסית) וקישור לשירים עבריים נוספים באותו לחן.
לחנים נוספים לשיר:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
מילות השיר בכתב ידו של נתן יונתן.
תודה לאורי יעקובוביץ'