הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר האיכר הנודד (נוסח שלונסקי)
[מוקדש לאחינו המהגרים] מִקּוֹסְטִינָה אֶל רֹאשׁ פִּנָּה וּמָה אִכְפַּת לִי מֵרֹאשׁ פִּנָּה אֶל קוֹסְטִינָה וּמַה נִּצְרָךְ לִי הָאַמְתַּחַת עַל הַשֶּׁכֶם וּמָה אִכְפַּת לִי אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים וּפַת לֶחֶם וּמַה נִּצְרָךְ לִי סַַלְעִי חוֹרֵב וּשְׁמָמָה וּמָה אִכְפַּת לִי דּוּנָם אֶחָד לִי אֲדָמָה וּמַה נִּצְרָךְ לִי עֵז רְעֵבָה בְּתוֹךְ הָרֶפֶת וּמָה אִכְפַּת לִי בְּאַמְתַּחְתִּי קֹבֶץ "יֶפֶת" וּמַה נִּצְרָךְ לִי יוֹתֵר דַּחֲקוּת, יוֹתֵר קַדַּחַת וּמָה אִכְפַּת לִי שַׁפְרִיר תְּכֵלֶת רוֹם וְתַחַת וּמַה נִּצְרָךְ לִי רָעוֹת רָעוֹת הֵן הַשָּׁנִים וּמָה אִכְפַּת לִי בְּפָּרִיז הֵן יֵש לִי בָּנִים וּמַה נִּצְרָךְ לִי אֵין בָּרוֹנִים וְאֵין "שֵׁיְדִים" וּמָה אִכְפַּת לִי אוֹמְרִים יֵש עוֹד כּוֹכָב מַאֲדִים וּמַה נִּצְרָךְ לִי הוֹלְכִים הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים וּמָה אִכְפַּת לִי יֵשׁ מִשְֹרָדִים וְיֵשׁ בַּנְקִים וּמַה נִּצְרָךְ לִי שְׁטָרוֹת, חוֹבוֹת עִם אֲחוּזִים וּמָה אִכְפַּת לִי בֵּין עֲרָבִים אוֹ בֵּין דְּרוּזִים וּמַה נִּצְרָךְ לִי יָבוֹא זְמָן, יָבוֹא יוֹֹם וּמָה אִכְפַּת לִי אֲנִי יְהוּדָה חַי בַּחֲלוֹם וּמַה נִּצְרָך לִי[מוקדש לאחינו המהגרים] מקוסטינה אל ראש פינה ומה אכפת לי מראש פינה אל קוסטינה ומה נצרך לי האמתחת על השכם ומה אכפת לי אשכול ענבים ופת לחם ומה נצרך לי סלעי חורב ושממה ומה אכפת לי דונם אחד לי אדמה ומה נצרך לי עז רעבה בתוך הרפת ומה אכפת לי באמתחתי קובץ "יפת" ומה נצרך לי יותר דחקות, יותר קדחת ומה אכפת לי שפריר תכלת רום ותחת ומה נצרך לי רעות רעות הן השנים ומה אכפת לי בפריז הן יש לי בנים ומה נצרך לי אין ברונים ואין "שיידים" ומה אכפת לי אומרים יש עוד כוכב מאדים ומה נצרך לי הולכים הולכים ומתחזקים ומה אכפת לי יש משרדים ויש בנקים ומה נצרך לי שטרות, חובות, עם אחוזים ומה אכפת לי בין ערבים או בין דרוזים ומה נצרך לי יבוא זמן, יבוא יום ומה אכפת לי אני יהודה חי בחלום ומה נצרך לי
מילים: אברהם שלונסקי
לחן: עממי יידי
כתיבה: 1922

[מוקדש לאחינו המהגרים]
מִקּוֹסְטִינָה אֶל רֹאשׁ פִּנָּה
וּמָה אִכְפַּת לִי
מֵרֹאשׁ פִּנָּה אֶל קוֹסְטִינָה
וּמַה נִּצְרָךְ לִי

הָאַמְתַּחַת עַל הַשֶּׁכֶם
וּמָה אִכְפַּת לִי
אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים וּפַת לֶחֶם
וּמַה נִּצְרָךְ לִי

סַַלְעִי חוֹרֵב וּשְׁמָמָה
וּמָה אִכְפַּת לִי
דּוּנָם אֶחָד לִי אֲדָמָה
וּמַה נִּצְרָךְ לִי

עֵז רְעֵבָה בְּתוֹךְ הָרֶפֶת
וּמָה אִכְפַּת לִי
בְּאַמְתַּחְתִּי קֹבֶץ "יֶפֶת"
וּמַה נִּצְרָךְ לִי

יוֹתֵר דַּחֲקוּת, יוֹתֵר קַדַּחַת
וּמָה אִכְפַּת לִי
שַׁפְרִיר תְּכֵלֶת רוֹם וְתַחַת
וּמַה נִּצְרָךְ לִי

רָעוֹת רָעוֹת הֵן הַשָּׁנִים
וּמָה אִכְפַּת לִי
בְּפָּרִיז הֵן יֵש לִי בָּנִים
וּמַה נִּצְרָךְ לִי

אֵין בָּרוֹנִים וְאֵין "שֵׁיְדִים"
וּמָה אִכְפַּת לִי
אוֹמְרִים יֵש עוֹד כּוֹכָב מַאֲדִים
וּמַה נִּצְרָךְ לִי

הוֹלְכִים הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים
וּמָה אִכְפַּת לִי
יֵשׁ מִשְֹרָדִים וְיֵשׁ בַּנְקִים
וּמַה נִּצְרָךְ לִי

שְׁטָרוֹת, חוֹבוֹת עִם אֲחוּזִים
וּמָה אִכְפַּת לִי
בֵּין עֲרָבִים אוֹ בֵּין דְּרוּזִים
וּמַה נִּצְרָךְ לִי

יָבוֹא זְמָן, יָבוֹא יוֹֹם
וּמָה אִכְפַּת לִי
אֲנִי יְהוּדָה חַי בַּחֲלוֹם
וּמַה נִּצְרָך לִי
[מוקדש לאחינו המהגרים]
מקוסטינה אל ראש פינה
ומה אכפת לי
מראש פינה אל קוסטינה
ומה נצרך לי

האמתחת על השכם
ומה אכפת לי
אשכול ענבים ופת לחם
ומה נצרך לי

סלעי חורב ושממה
ומה אכפת לי
דונם אחד לי אדמה
ומה נצרך לי

עז רעבה בתוך הרפת
ומה אכפת לי
באמתחתי קובץ "יפת"
ומה נצרך לי

יותר דחקות, יותר קדחת
ומה אכפת לי
שפריר תכלת רום ותחת
ומה נצרך לי

רעות רעות הן השנים
ומה אכפת לי
בפריז הן יש לי בנים
ומה נצרך לי

אין ברונים ואין "שיידים"
ומה אכפת לי
אומרים יש עוד כוכב מאדים
ומה נצרך לי

הולכים הולכים ומתחזקים
ומה אכפת לי
יש משרדים ויש בנקים
ומה נצרך לי

שטרות, חובות, עם אחוזים
ומה אכפת לי
בין ערבים או בין דרוזים
ומה נצרך לי

יבוא זמן, יבוא יום
ומה אכפת לי
אני יהודה חי בחלום
ומה נצרך לי




 פרטים נוספים


על השיר

 פרודיה על "שיר האיכר הנודד" (מקוסטינה עד ראש פינה) מאת קדיש יהודה סילמן. נדפסה לראשונה בכתב העת "כתובים" בלוויית הערת המערכת: יש גורסים "מפלשתינה לארגתינה" אך אין אנחנו עם המוציאים לעז.

(הפרטים מתוך ספרה של חגית הלפרין "מעגבניה ועד סימפוניה - השירה הקלה של אברהם שלונסקי", עמ' 58.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

העלייה השלישית   ערים, יישובים ואזורים בארץ   מקצועות  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם