שׁוּב יוֹצֵא הַזֶּמֶר אֶל הַדֶּרֶךְ
שׁוּב הוֹלְכִים יָמֵינוּ וּבוֹכִים
שַׁיָּרָה, אֶל אָנָה אַתְּ עוֹבֶרֶת?
שִׁירִי נָא! עָצוּב עַל הַדְּרָכִים.
שׁוּב נוֹשֵׂאת אַתְּ פַּת-קִבָּר וּמַיִם
תַּרְמִילִים, תּוּגָה שֶׁל מֶרְחָבִים.
שׁוּב תּוֹלָה אַתְּ עַיִן בַּשָּׁמַיִם
וּמִשְׁעוֹל בִּנְתִיב הַכּוֹכָבִים.
עֲלָטָה; רַק קוֹל רִנַּת-הַנֶּשֶׁק
אֵי בָּזֶה הַדֶּרֶךְ חֲסוּמָה.
אַתְּ, שַׁיָּרָתִי, גְּלוּיַת-עֵינַיִם
רַק כַּדּוּר-הַמָּוֶת הוּא סוּמָא!שוב יוצא הזמר אל הדרך
שוב הולכים ימינו ובוכים
שיירה אל אנה את עוברת
שירי נא עצוב על הדרכים
שוב נושאת את פת-קיבר ומים
תרמילים תוגה של מרחבים
שוב תולה את עין בשמים
ומשעול בנתיב הכוכבים
עלטה רק קול רינת הנשק
אי בזה הדרך חסומה
את שירתי גלוית-עינים
רק כדור המוות הוא סומא
|
|
מילים: נתן יונתן לחן: יעקב (יענקלה) שגיא כתיבה: תש"ח, 1948 הלחנה: 1957/8
|
שׁוּב יוֹצֵא הַזֶּמֶר אֶל הַדֶּרֶךְ שׁוּב הוֹלְכִים יָמֵינוּ וּבוֹכִים שַׁיָּרָה, אֶל אָנָה אַתְּ עוֹבֶרֶת? שִׁירִי נָא! עָצוּב עַל הַדְּרָכִים.
שׁוּב נוֹשֵׂאת אַתְּ פַּת-קִבָּר וּמַיִם תַּרְמִילִים, תּוּגָה שֶׁל מֶרְחָבִים. שׁוּב תּוֹלָה אַתְּ עַיִן בַּשָּׁמַיִם וּמִשְׁעוֹל בִּנְתִיב הַכּוֹכָבִים.
עֲלָטָה; רַק קוֹל רִנַּת-הַנֶּשֶׁק אֵי בָּזֶה הַדֶּרֶךְ חֲסוּמָה. אַתְּ, שַׁיָּרָתִי, גְּלוּיַת-עֵינַיִם רַק כַּדּוּר-הַמָּוֶת הוּא סוּמָא! שוב יוצא הזמר אל הדרך שוב הולכים ימינו ובוכים שיירה אל אנה את עוברת שירי נא עצוב על הדרכים
שוב נושאת את פת-קיבר ומים תרמילים תוגה של מרחבים שוב תולה את עין בשמים ומשעול בנתיב הכוכבים
עלטה רק קול רינת הנשק אי בזה הדרך חסומה את שירתי גלוית-עינים רק כדור המוות הוא סומא
פרטים נוספים
על הגרסה: זו הגרסה שהתפרסמה בביצוע הגבעטרון. בגרסה שלושה בתים בלבד, ובבית הראשון שינויים קלים ביחס לגרסת המשורר.
|
גרסת המשורר (1951)
|
שׁוּב יוֹצֵא הַזֶּמֶר אֶל הַדֶּרֶךְ, שָׁם הוֹלְכִים יָמֵינוּ וּבוֹכִים. שַׁיָּרָה, אֶל אָנָה אַתְּ עוֹבֶרֶת? שַׁיָּרָה, עָצוּב עַל הַדְּרָכִים.
שׁוּב נוֹשֵׂאת אַתְּ פַּת-קִבָּר וּמַיִם, תַּרְמִילִים, תּוּגָה שֶׁל מֶרְחָבִים, שׁוּב תּוֹלָה אַתְּ עַיִן בַּשָּׁמַיִם וּמִשְׁעוֹל בִּנְתִיב הַכּוֹכָבִים.
הִנֵּה הָאוֹר דּוֹעֵךְ עַל שִׁרְיוֹנַיִךְ, גַּם לֵב הַשִּׁיר נִפְתָּח בְּאַהֲבָה. שַׁיָּרָה שֶׁלִּי, רֵאשִׁית הַמַּנְגִּינָה הִיא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֶת סוֹפָהּ...
עֲלָטָה. רַק קוֹל רִנַּת-הַנֶּשֶׁק. אֵי בָּזֶה הַדֶּרֶךְ חֲסוּמָה. אַתְּ, שַׁיָּרָתִי, גְּלוּיַת-עֵינַיִם, רַק כַּדּוּר-הַמָּוֶת הוּא סוּמָא!
הִיא סְמוּאָה עַד מָוֶת, הַמַּתֶּכֶת, אַךְ כּוֹכְבֵי-הַדֶּרֶךְ עוֹד צַחִים. הַדְּרָכִים יוֹדְעוֹת לְאָן לָלֶכֶת, שׁוּבִי, שַׁיָּרָה, אֶל הַדְּרָכִים.
עִמָּהֶן תִּשְּׂאִי סְמוּרַת הַפֶּלֶד, עַקְשָׁנוּת, פְּלָדָה וְלֶחֶם-חֹק. שַׁיָּרָה שֶׁלִּי, אִם אַתְּ נוֹפֶלֶת, גַּם שִׁירִי יִפֹּל עִמָּךְ רָחוֹק.
עִמָּדֵךְ הוּא שַׁיָּרָה מֻקֶּפֶת, יִלָּחֵם, לֹא יַשְׁאִירֵךְ לְבַד, עַד אֲשֶׁר יִקְטֹף עִמָּךְ רַקֶּפֶת בֶּהָרִים אֶל נֹכַח בַּאבְּ-אֶל-וָאד.
כִּי נִפֹּל בְּיַרְכְּתֵי-הַדֶּרֶךְ (צֵל עוֹבֵר יָמֵינוּ הַבּוֹרְחִים), שַׁיָּרָה שֶׁלָּנוּ, שְׂאִי, קוֹדֶרֶת תֹּם זִכְרֵנוּ, הָלְאָה – בַּדְּרָכִים! שוב יוצא הזמר אל הדרך שם הולכים ימינו ובוכים שיירה אל אנה את עוברת שיירה עצוב על הדרכים
שוב נושאת את פת קיבר ומים תרמילים תוגה של מרחבים שוב תולה את עין בשמים ומשעול בנתיב הכוכבים
הנה האור דועך על שריונייך גם לב השיר נפתח באהבה שירה שלי ראשית המנגינה היא ואיני יודע את סופה...
עלטה רק קול רינת הנשק אי בזה הדרך חסומה את שיירתי גלוית עיניים רק כדור המוות הוא סומא
היא סמואה עד מוות המתכת אך כוכבי הדרך עוד צחים הדרכים יודעות לאן ללכת שובי שיירה אל הדרכים
עמהן תישאי סמורת הפלד עקשנות פלדה ולחם חוק שיירה שלי אם את נופלת גם שירי ייפול עמך רחוק
עמדך הוא שיירה מוקפת יילחם לא ישאירך לבד עד אשר יקטוף עמך רקפת בהרים אל נוכח באב אל ואד
כי ניפול בירכתי הדרך צל עובר ימינו הבורחים שיירה שלנו שאי קודרת תום זכרנו הלאה בדרכים
פרטים נוספים
על הגרסה: השיר נדפס בספר "שְׁבִילֵי עָפָר" (ספריית פועלים, 1951) בעמודים 16-17. בשורה הראשונה בבית השני מופיעה בספר המילה קִבָּר (=סובין) בצורה קֵיבָר, אך לא מצאנו אישוש לצורה זו.
|
הגרסה הראשונית (1948)
|
[בית 1 שורה 1] שׁוּב הוֹלֵךְ הַזֶּמֶר אֶל הַדֶּרֶךְ
[בית 2 שורה 2] תַּרְמִילִין, תּוּגָה שֶׁל מֶרְחָבִים [בית 1 שורה 1]
שוב הולך הזמר אל הדרך
[בית 2 שורה 2]
תרמילין, תוגה של מרחבים
פרטים נוספים
על הגרסה: זו הגרסה הראשונית שכתב נתן יונתן והתפרסה ב"על המשמר" בתאריך 4.5.1948. בבלוג של דוד אסף מופיע צילום של גרסה זו והשוואה בין הגרסה הזו לגרסה המאוחרת יותר של המשורר.
|
|
 |
|
השיר נכתב לזכרו של אהרן אגסי, חבר קיבוץ שריד, שנפל ב-9.1.1948 כנהג משאית בשיירה שחזרה מירושלים לשפלה. הוא פורסם לראשונה בעיתון "על המשמר" ב-4.5.1948, ובאותה שנה זכה ללחנו הראשון, לחן רומן ולדמן.
הטקסט המקורי תוקן במספר מקומות ע"י המשורר סמוך לזמן פרסומו.
למידע מורחב על "שיירה שלנו" - ר' בלוג "עונ"ש של דוד אסף.
ביצועים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.