רוּחַ, רוּחַ! רוּחַ, רוּחַ! לָמָּה לֹא תִּשְׁכַּב לָנוּחַ? מִן הַבֹּקֶר תִּשְׁתּוֹלֵל! וְהִנֵּה כְּבָר בָּא הַלֵּיל... מַלְאָכִים כְּבָר מַכְנִיסִים לַשָּׁמַיִם פָּנָסִים מַדְלִיקִים נֵרוֹת בַּלָּאט אֵין שׁוֹמְעִים אוֹתָם כִּמְעַט! וְאַתָּה! הוֹלֵךְ בָּטֵל וְשׁוֹרֵק וּמְיַלֵּל וְכוֹפֵף אֶת הַוְּרָדִים וּמֵצִיק לַיְּלָדִים.רוח, רוח! רוח, רוח! למה לא תשכב לנוח? מן הבוקר תשתולל! והנה כבר בא הליל... מלאכים כבר מכניסים לשמיים פנסים מדליקים נרות בלאט אין שומעים אותם כמעט! ואתה! הולך בטל ושורק ומילל וכופף את הוורדים ומציק לילדים.