הקטן
גופן
הגדל
גופן
מה יפו פעמייך
מַה-יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּת-נָדִיב מַה-יָּפוּ בַּנְּעָלִים בַּנְּעָלִים צַוָּארֵךְ, כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן ורֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ מַה-נָּעַמְתְּ אַהֲבָה, בַּתַּעֲנוּגִים. ה...ה...ה... שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ...מה יפו פעמיך בת-נדיב מה יפו בנעלים בנעלים צוארך, כמגדל השן וראשך עליך ככרמל, זאת קומתך דמתה לתמר וריח אפך כתפוחים מה יפית, ומה נעמת מה נעמת אהבה, בתענוגים. ה...ה...ה... שערך כעדר העיזים, שגלשו מהר גלעד כפלח הרימון רקתך, מבעד לצמתך. מה יפית, ומה נעמת...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מן המקורות
לחן: שרה לוי-תנאי

מַה-יָּפוּ פְעָמַיִךְ
בַּת-נָדִיב
מַה-יָּפוּ בַּנְּעָלִים
בַּנְּעָלִים

צַוָּארֵךְ, כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן
ורֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל,
זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר
וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים

מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ
מַה-נָּעַמְתְּ אַהֲבָה, בַּתַּעֲנוּגִים.
ה...ה...ה...

שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים,
שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד
כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ,
מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ.

מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ...
מה יפו פעמיך
בת-נדיב
מה יפו בנעלים
בנעלים

צוארך, כמגדל השן
וראשך עליך ככרמל,
זאת קומתך דמתה לתמר
וריח אפך כתפוחים

מה יפית, ומה נעמת
מה נעמת אהבה, בתענוגים.
ה...ה...ה...

שערך כעדר העיזים,
שגלשו מהר גלעד
כפלח הרימון רקתך,
מבעד לצמתך.

מה יפית, ומה נעמת...




 פרטים נוספים
ביצוע: נעמי צורי
שנת הקלטה: 21.10.1951
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

פסנתר: יוחנן בוהם.



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת קול ציון לגולה
עיבוד: יוסף טל
שנת הקלטה: 23.1.1957
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
על השיר

פסוקים משיר השירים פרקים ד' ז'

כותב אבנר בהט, עורך שירונה של שרה לוי תנאי "שאו זמרה", עמ' 56: השיר נדפס לראשונה בחוברת "שירים לקול ופסנתר" עמ' 13 עם ליווי של ברנד ברגל. הלחן מבוסס על אחד מלחני השיר "אם ננעלו", לחן שהיה נפוץ בציבור בשנות השלושים והארבעים בעיקר הודות לשירתה של ברכה צפירה.

ככל הנראה מדובר בלחן הזה, והוא שימש ללוי תנאי כמקור השראה ראשוני אך הלחן המפותח הוא שלה.

הנוסח שעיבד יוסף טל והוקלט בביצוע מקהלת קול ציון לגולה הוא השני מבין שלושה שירים למקהלה מעורבת, "עיבודים חופשיים על פי מוטיבים מאת שרה לוי", שזכו בפרס נסימוב תשי"ג 1953 ונדפסו בהוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, תשי"ד (1954). השירים האחרים הם "מולדתי" ו"אלוהים אשאלה" שאינם לחנים של שרה לוי. בעיבוד הזה משתתפים גם אבוב (בתווים: חליל או אבוב) ושני תופים ("אחד בהיר-צליל, שני כהה-צליל").


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם