מילים
אִסְפוּ קָהָל, לִקְטוּ פְּרָחִים
הַעֲלוּ נֵרוֹת, הוֹסִיפוּ אוֹר -
בְּכ' תַּמּוּז אָבַד גִּבּוֹר
עֵינֵי נָבִיא הָיוּ לָאִישׁ
וְלֵב סִבְלוֹת אֶחָיו מַרְגִּישׁ
כִּנְסִיךְ-קְדוּמִים מוּרָם מֵעַם
הוּא הִתְהַלֵּךְ בֵּין בְּנֵי אָדָם
בְּאֵם דַּרְכֵי עוֹלָם עָמַד
וְאוֹר פְּלָאוֹת נָשָׂא בַּיָּד
לְעַם נוֹדֵד הֶרְאָה הַשְּׁבִיל
מִבּוֹר גָּלוּת לְאֶרֶץ גִּיל
רַבִּים הִצִּיל מֵעוֹל עַבְדוּת
רַבִּים הוֹבִיל לִמְחוֹז הַפְּדוּת
אַךְ הוּא לְבַד, בְּלֹא עֵת אָבַד -
זִכְרוֹן גִּבּוֹר יָקוּם לָעַד
הקלטות (1)
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 20.7.1954
על תקליט השידור רשום שמו של לברי כמנצח בלבד, אך אפשר שהוא גם המעבד ואף הפסנתרן.
על השיר
כ' תמוז, יום פטירת הרצל, צוין בתקופת היישוב כמועד זיכרון, שהונהגו בו טקסים ואירועים מיוחדים ובחוגים מסוימים אף הונהגה בו שביתה (ראו כרזה להלן).
מילות השיר נדפסו ב"עיתוננו לילד ולנער" שנה א' (תרצ"ב 1932) גליון י"ז עמ' 4. בשנה לאחר מכן נדפס שם שיר אחר בשם "כ' תמוז", מאת שמואל בס.
לשיר לחנים נוספים מאת ניסן כהן מלמד, שלום פוסטולסקי וּורדה גלבוע. השיר בלחן ביק נדפס בחוברת מס' 30 בסדרה "דפים למקהלה" בהוצאת המרכז לתרבות ולהסברה של ההסתדרות.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
כרזה משנת 1933 (שנה לאחר כתיבת השיר) המכריזה על יום שבתון בתאריך כ' בתמוז (כונה "כ' תמוז"), יום פטירת הרצל.
