שיר ערש (לחן עממי ספרדי יהודי)

יֶלֶד, יֶלֶד לִי נִתַּן! חִבַּלְתִּיו אֶל קוֹל הַתַּן, יְלִדְתִּיו אֶל קוֹל פְּצָצָה, בֶּן חָלוּץ וַחֲלוּצָה; נוּמָה, נוּמָה, נוּם! נוּמָה, נוּמָה, נוּם! נוּם וּגְדַל וּסְפֹג הָאוֹן! יוֹם גָּדוֹל כִּי עוֹד נָכוֹן, יָד עוֹזֶרֶת נְחוּצָה, נֶאֱמָנָה וַחֲרוּצָה: נוּמָה, נוּמָה, נוּם! נוּמָה, נוּמָה, נוּם! נוּם! הַיּוֹם אֲנִי עִמְּךָ! כִּי תִישַׁן - תִּישַׁן אִמְּךָ עֲיֵפָה גַם רְצוּצָה. נוּם, חָלוּץ בֶּן חֲלוּצָה. נוּמָה, נוּמָה, נוּם! נוּמָה, נוּמָה, נוּם!ילד, ילד לי ניתן! חיבלתיו אל קול התן, ילדתיו אל קול פצצה, בן חלוץ וחלוצה; נומה, נומה, נום! נומה, נומה, נום! נום וגדל וספוג האון! יום גדול כי עוד נכון, יד עוזרת נחוצה, נאמנה וחרוצה: נומה, נומה, נום! נומה, נומה, נום! נום! היום אני עמך! כי תישן - תישן אמך עיפה גם רצוצה. נום, חלוץ בן חלוצה. נומה, נומה, נום! נומה, נומה, נום!

ברכה צפירה, "קולות רבים" עמ' 97:

הלחן הוא של הרומנסה הספרדית "מונטיאס אלטס". התאמתי לו את שירו של ש. טשרניחובסקי. ליווי לו חיבר פ. בן-חיים.

האזינו למקור בלדינו שמילותיו שונות במקצת (מתחיל: Montagnas altas y Mares), מהקלטות ארכיון הצליל הלאומי, כאן. 

מפרט פרופ' אדוין סרוסי, "כוחם של פרגמנטים:שירי לאדינו ברפרטואר של ברכה צפירה" בתוך דמתה לתמר (תשע"ה), כרך ב', עמ' 482:

הבית הראשון מופיע באופן כמעט קבוע בשיר 'איל פונצ'ון אי לה רוסה' (לרוב כמחרוזת שנייה
או שלישית). גרסה הזמרת ברטה אגואדו מתורכיה דומה לזו של [ספר הרומנסות של יצחק] לוי  (כרך 1, שיר 58), אך שונה מזו של צפירה . . . המחרוזת השלישית של צפירה מופיעה בדרך כלל כחלק משיר אחר. מקור המחרוזת השנייה לא אותר. צירוף המחרוזות שבגרסת צפירה אינו נמצא בספרות הלאדינו המצויה בדפוס. הלחן הזה מיוחד בכך שהוא מורכב משני חלקים: הראשון איטי יותר, וככל הנראה ללא פעמה קבועה במקור, והשני ממושקל בסגנון הוואלס. גרסת הלחן עם הטקסט העברי שונה באופן משמעותי מזו עם הטקסט בלאדינו.

ראו את השיר גם בלחן לברי ובלחן עמירן.