בוא ואשק לך

בּוֹא וְאֶשַּׁק לְךָ, בְּנִי, הָאָדָם עִם יֶרֶק שָׂדוֹת, שָׁמַיִם שֶׁל אוֹר. גּוּפְךָ לֹא רֻחַץ עוֹד מֵחֶלְאָה וָדָם אַךְ לִבְּךָ מְפַרְכֵּס, מְזֻכָּךְ וְטָהוֹר. בּוֹא וְאָנִיף אוֹתְךָ מַטָּה וָרוֹם וּלְאַרְבַּע הָרוּחוֹת לֵדָתְךָ אֲבַשֵּׂר. נָבְטוּ שִׁבֳּלִים בַּמֶּרְחָב וְיֵשׁ יוֹם וְ"הֵידַד" הַקּוֹצְרִים מִלְּבָבְךָ יְנַסֵּר.בוא ואשק לך, בני, האדם עם ירק שדות, שמיים של אור. גופך לא רוחץ עוד מחלאה ודם אך לבך מפרכס, מזוכך וטהור. בוא ואניף אותך מטה ורום ולארבע הרוחות לידתך אבשר. נבטו שיבולים במרחב ויש יום ו"הידד" הקוצרים מלבבך ינסר.

מאיר נוי מתעד בכרטסתו דברים שאמר המשורר ש. שלום בראיון לעמליה רוזן בגלי צה"ל (5.3.1988): השיר לקוח מהפואמה האוטוביוגרפית "און בן פלא" [1940]. הוא עלה לארץ, השתתף בייבוש הביצות, חלה במלריה וטיפוס ומצא נחמה כששמע בליל יאוש מצריף אחד זעקה של יולדת שילדה בן. הוא ראה בבן הזה הבטחה לנקודה שהייתה בצרה ולעם ישראל כולו [כ]בן העתיד של עם ישראל.

לפי מוטי זעירא, "כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ' 110 - 111: שירו של ש. שלום הופיע ב"הגדת נען" כקטע קריאה החל מתש"א. בתש"ד הלחין אותו דוד זהבי, ובתש"ח הלחינו מחדש יהודה אורן.

בתכנית הרדיו "שאלה של טעם" הביא חיים קינן את דבריו של אליהו הכהן:

רות שפירא, מי שהייתה קריינית רדיו בשנות ה-50 ומגישת התוכנית "כבקשתך" בשבת בצהריים, הגיעה במאי 1950 למשק נען כדי להקליט כמה שירים בביצוע מקהלת בית הספר של המשק. הכוונה הייתה להקליט משיריו של דוד זהבי, חבר הקיבוץ. כשההקלטות הסתיימו נאמר לרות שיהודה אורן, מנצח המקהלה, שולח את ידו גם בכתיבת שירים. שפירא שמעה אותם והוחלט להקליט שלושה משיריו. "בוא ואשק לך" היה הראשון בהם.

ביצועים נוספים:

• הגבעטרון בעיבוד צביקה כספי המבוסס על עיבוד נחום היימן
• יהורם גאון (1996)
• שלומית אהרון בעיבוד ירוסלב יעקובוביץ' (סרטון מתוך "זמרת הארץ")
• אביבה סמדר

עיבוד מאת: שלמה עומר

מקור: "עיבודי שלמה עומר"