מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה הֵאָסְפוּ רוֹעֵי צֹּאן. נִרְקֹד, נָשִׁיר עַד הַבֹּקֶר אוֹר; בֶּחָלִיל חַלֵּלוּ, זַמְּרוּ בְּנֵי-הַחַיִל לֵיל שִׁמּוּרִים לָנוּ זֶה הַלַּיִל. זְאֵב הַיַּעַר גּוּרָה! לָעֵדֶר אַל תָּסוּרָה, אַל תִּטְרֹף בַּצֹּאן! מַקְלוֹת עָבִים לָנוּ גַּם כֶּלֶב עַז עִמָּנוּ נְגָרֵשׁ אוֹתְךָ מֵעַל הַצֹּאן.מיסביב למדורה היאספו רועי צאן. נרקוד, נשיר עד הבוקר אור; בחליל חללו, זמרו בני-החיל ליל שימורים לנו זה הליל. זאב היער גורה! לעדר אל תסורה, אל תטרוף בצואן! מקלות עבים לנו גם כלב עז עמנו נגרש אותך מעל הצאן.