אנו באנו ארצה ♫

העדות המוקדמת ביותר לשיר מייחסת אותו לעשור השני של המאה ה20:

על הימים ב[חוות] רוחמה [בהנהלת צבי הירשפלד, התקיימה 1912 - 1917] סופר: "בין מנה למנה שרנו משירי אותם הימים - "בשוב אדוני" . . . "באנו ארצה" . . . "בארץ הצבי ובמושבות אחינו" ועוד".

[גרשון גרא, "השומר", משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשמ"ה 1985, עמ' 61. מקור הציטוט אינו מזוהה].

עדות נוספת מספרת על אירוע ועידת היסוד של ההסתדרות ב1920:

ששה ימים ולילות נמשכו הוויכוחים הסועירים בוועידת היסוד של ההסתדרות הכללית, שנתקיימה באולם הארוך של הטכניון העברי בחיפה . . . הרבו לשיר באותו ערב את הניגון החדש שהביאו העולים לארץ: מפני מה יורדת הנשמה למטה ... והרצפלד היה משנן וחוזר ומשנן גם את שירם החדש של החלוצים "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה", והיתה השירה בוקעת ועולה כתפילה לאור היום העולה ולבוא הליכוד הגדול ביצירתה של ההסתדרות הכללית של העובדים.

[שמעון קושניר: שדות ולב, פרקים בדרך חייו ופועלו של אברהם הרצפלד, תשכ"?, הוצאת מגילות, עמ' 207 - 208].

תודה ליעקב מזור על שתי ההפניות. לדברי יעקב מזור, חוקר המוזיקה החסידית, הלחן חשוד כחסידי אף שאין לו מקור חסידי מאותר.

השיר נדפס, כנראה לראשונה, בחוברת "זמירות לעם" בעריכת מנשה רבינא (1930). בעקבות הדפסה זו נרשם במקורות מאוחרים אחדים כי מנשה רבינא הוא מחבר המילים. בחוברת זו נמצא נוסח הלחן השלם [כמו בביצוע של צאצאי מייסדי רחובות]. הלחן המלא נמצא גם ב"מכבי לידרבוך" (עמ' 20) בנוסח הטקסט כמו ב"ספר המועדים".

חיפוש ב"עיתונות יהודית היסטורית" מגלה התייחסויות תכופות לשיר, אך רק החל ב1930.

בספר Songs to Grow On משנת 1956, עמ' 56, הותאמו ללחן מילים באנגלית לחנוכה Let us Light the Candles.

ביצועים נוספים:

• דני קיי מתוך הסרט "יעקובובסקי והקולונל", עם קטע המשך שונה ללחן. תודה לעמי זהבי על ההפניה.
• אסנת פז (עיבוד: מרטין מוסקוביץ, 1971)

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.