מילים (2 גרסאות)
צִפּוֹר כָּנָף קְטַנָּה
בִּנְדוּדֵי אֵינְסוֹף
נַפְשִׁי מַה מִתְעַנָּה
מִי יִתְּנֵנִי עוֹף
צִפּוֹר כָּנָף קְטַנָּה
אֲשֶׁר בַּקֵּן הַטּוֹב
תָּנוּחַ שַׁאֲנַנָּה
אֲהָה כְּעוֹף נְדוֹד
אָנוּד אֲנִי גַם כֵּן
אַךְ עֵת אִיעַף מְאֹד
לָנוּחַ אֵין לִי קֵן
צִפּוֹר כָּנָף קְטַנָּה
הָה, כִּנְדוּדֵי אֵין סוֹף
נַפְשִׁי מַה מִּתְעַנָּה
הָה, מִי יִתְּנֵנִי עוֹף
צִפּוֹר כָּנָף קְטַנָּה
אֲשֶׁר...
אֲהָה, כְּעוֹף נְדוֹד...
הקלטות (23)
על השיר
המילים: בספר שירי דוד שמעוני מתוארך השיר לט"ו באב תרצ"ב. בכרטסת מאיר נוי יש תיעוד מפי דן אלמגור לפיו הטקסט נדפס בעיתון "במעלה" בתאריך י"ב בתשרי תרצ"ג, 14.10.1932.
הלחן: על פי ברכה צפירה, "קולות רבים", עמ' 183,
הלחן הוא של שיר בוכרי, "גולזור פרעונה". התאמתי לו את שירו של דוד שמעוני, אשר נכתב למעני.
ואולם, דוברי בוכרית שפנינו אליהם, גם בוכרית-אוזבקית וגם בוכרית-תאג'יכית, לא הצליחו לפענח את המילים מהביצוע בפי שרה אסנת הלוי. לפי מקור אחד, רשומת קטלוג הספרייה הלאומית ל"סויטה קטנה - ארבעה שירים עבריים" (הכוללת שיר זה) בעיבוד לתזמורת מאת שבתי פטרושקה, מקור הלחן באזרביג'אן, לפי תקליט השידור עם ביצוע אהובה צדוק בליווי נחום נרדי הלחן תורכי, ואילו לפי תקליט השידור בקול ישראל ובו ביצוע מקהלת קול ציון לגולה הלחן טורקמני.
שם השיר: השיר מוכר כ"שיר הנודד", ואותר כך לראשונה בתווים משנת 1947 בעיבוד פאול בן-חיים. ואולם, בספר שירי דוד שמעוני וכן בספרה של ברכה צפירה "קולות רבים" רשומה הכותרת "שיר נודד".
נחום נרדי כלל את מנגינת השיר בשירונו "75 שירי ילדים" אף שרק עיבד את הליווי.
ביצועים נוספים:
- אסתר עופרים
- רוחמה רז בעיבוד שלמה יידוב (1977)
- הברירה הטבעית (סרטון)
- רויטל ארד - כאן.
- Cherry Creek High School Choir - כאן (סרטון).
- סלימה אל-כלף - כאן (סרטון).
- שלומית אהרון
- צביקה פיק
- להקת המדרגות (מתוך "לשיר איתה" 2016)
- חיים לוק, מקהלת הפיוט והתזמורת האנדלוסית החדשה ירושלים - כאן (סרטון)
- Mattawan Grand Chorus - כאן.
- אלברט פיאמנטה - ביצוע כלי בסקסופון ג'אז בליווי תזמורת מזרחית
- עיבוד יואב תלמי לרביעיית חלילים בתוספת פסנתר (בשילוב עם "בין נהר פרת") בביצוע יוסי ארנהיים, שלוש מתלמידותיו ואירית רוב לוי (מתוך "אינטרמצו עם אריק ורדי").
- צוות הווי נח"ל (סולן: יזהר כהן)
- שלווה ברטי
- צלילי שבזי - ביצוע מקוצר, שיר ראשון במחרוזת רועים.
- עליזה עזיקרי בעיבוד שונה - זמין בspotify מתוך התקליט "שירים שאהבתי" (1968).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (6)
העיבוד הוא מחרוזת תורכית הכוללת שני שירים עבריים:
- ההמנון התורכי "איסתקלאל מרשי"
- המנון אנקרה "גיזל אנקרה"
- שיר נודד (מי ייתנני עוף)
- מפי אל (אין אדיר)
- השיר התורכי "האלימי"
- השיר התורכי "אסקדר"
מספר המעבד אהרן שפי (פברואר 2023): "באפריל 1967 יצאה להקת המחול של גבעתיים למסע הופעות בתורכיה בעקבות הזמנה רשמית של המארחים ובארגון של סוכנות התיירות "סלים דורו" בהנהלת הכוראוגרף יואב אשריאל. יצאנו מאיסטנבול שבחוף מיצר בוספרוס לזונגולדאק שבחוף הים השחור. בדרך הופענו בערים איזמיט, אדפזארי, קסטמונו, צ'אנקירי, אנקרה הבירה, בולו העיר האוניברסיטאית, והרי אנטוליה המושלגים. בכל עיר נערכה ההופעה באולם הספורט המקומי, שהוא שכפול של איצטדיון יד אליהו שלנו. אני הייתי המנהל המוסיקלי של קבוצת נגנים בהרכב חליל (יגאל גרפונקל), קלרינט (מוטי ארגוב), אקורדיון (משה גרשטיין) חצוצרה (אני), תופים (אורי ירקוני). וכן הזמרת תלמידתי נורית הררי, שהפליאה לשיר בעברית ובתורכית, וגררה את אלפי הצופים והמאזינים, ובראשם המושל, ראש העיר ובכירי הצבא והמשטרה, להצטרף לשירה במחיאות כפיים קצובות. פתחנו את המסע בהופעה לקהילה היהודית באיסטנבול, באולם קולנוע, כשכולם שואגים עימנו "מפי אל, מפי אל, יבורך כל ישראל". ובערב שאחרי, הסבנו לסדר בביתו של התעשיין היהודי, יעקב ברכה. הוצמדה לנו מדריכה יהודייה ודוברת עברית בשם סופי. היא ניהלה את המסע במקצועיות ועם הרבה נשמה. כך גם פעל מר סלים דורו, שעשה עימנו את כל הדרך לצידו של הנהג בשם "ישר".



