וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שֶׁבַע, וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שֶׁבַע. עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שֶׁבַע, בְּאֵר שֶׁבַע, כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ יַחְדָּיו. וַיִּכְרְתוּ בְרִית בְּאֵר שֶׁבַע וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שֶׁבַע. וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם אֲדֹנָי אֵל עוֹלָם, וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם אֲדֹנָי אֵל עוֹלָם. בְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שֶׁבַע, וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שֶׁבַע, בִּבְאֵר שֶׁבַע. עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא... בְּאֵר שֶׁבַע... וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו... בְּאֵר שֶׁבַע, בְּאֵר שֶׁבַע!וילכו יחדו אל באר שבע, וישב אברהם בבאר שבע. על-כן קרא למקום ההוא באר שבע, באר שבע, כי שם נשבעו יחדיו. ויכרתו ברית באר שבע וייטע אשל בבאר שבע. ויקרא שם בשם אדוניי אל עולם ויקרא שם בשם אדוניי אל עולם באר שבע, וישב אברהם בבאר שבע, וילכו יחדו אל באר שבע, בבאר שבע. על-כן קרא למקום ההוא... באר שבע... וילכו יחדו... באר שבע, באר שבע!

פרק כ"א, פסוקים ל"א-ל"ג;

פרק כ"ב, פסוק י"ט.

 

נחום נרדי בריאיון לציפי פליישר, 21.4.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 352):

נרדי היה ביום כיבוש באר שבע [כלומר 21.10.1948] בארצות הברית. שם כולם התאספו וחגגו את המאורע, היתה שמחה גדולה. "פתאום ביקשתי את התנ"ך והחלטתי להוציא משם את כל מה שיש על באר-שבע, עלעלתי בכל מיני מקומות. מייד התיישבתי בפינה ליד הפסנתר, ברעש הגדול, וכתבתי על המקום. אח"כ ניגנתי להם זאת והם לא נתנו לצאת עד שלא לימדתי אותם את השיר. מרתה שלמה [בארצות הברית] שרה ראשונה את השיר". השיר חובר ב"בית ציטרון", ביתו של אחד ממפקחי בית-הספר שם.

 

מקור: "נחום נרדי: שבת אחים גם יחד - צלילי מוסיקה לפסוקי תנ"ך בארבע חוברות", הוצאת נחום נרדי, תשכ"ח/תשכ"ט, עמוד 3