אַט זוֹרֶמֶת שִׁירָתִי בְּדוּמִיּת הַלֵּיל. אַתְּ זוֹכֶרֶת שִׁירָתִי, צְלִיל קוֹלִי הַמְּפַלֵּל. הִיא צְלִיל קוֹלִי הַמְּפַלֵּל. עוֹד רָחוֹק, רָחוֹק הַשַּׁחַר וְעוֹד הַלַּיִל רַב וְעוֹד הַלַּיִל רַב. אֶתְפַּלֵּל אֵלַיִךְ כָּכָה, כֹּה דָּבַקְתִּי בָּךְ. בִּלְעָדַיִךְ, נַפְשִׁי כֹּה שָׁחָה כֹּה שָׁחָה. בּוֹאִי, קָרָאתִי לָךְ בּוֹאִי, קָרָאתִי לָךְ.אט זורמת שירתי בדומיית הליל. את זוכרת שירתי, צליל קולי המפלל. היא צליל קולי המפלל. עוד רחוק, רחוק השחר ועוד הליל רב ועוד הליל רב. אתפלל אלייך ככה, כה דבקתי בך. בלעדייך כה שחה, כה שחה. בואי, קראתי לך בואי, קראתי לך.