מילים (6 גרסאות)

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה,
נוֹסִיפָה קֵיסָם לַמְּדוּרָה,
וְכָךְ בִּזְרוֹעוֹת אַרְגָּמָן
בָּאֵשׁ יַעֲלֶה כְּקָרְבָּן;
הָאֵשׁ מְהַבְהֶבֶת,
שִׁירָה מְלַבְלֶבֶת,
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...

הָאֵשׁ לַקֵּיסָם תְּלַחֵשׁ:
אָדְמוּ כֹּה פָּנֵּינוּ בָּאֵשׁ,
אִם לָנוּ תִּגְבֹּרֶת תֻּתַּן
מִכָּל בְּדַל עָנָף שֶׁבַּגַּן –
כָּל עֵץ וְכָל קֶרֶשׁ
יָשִׁיר אֲזַי חֶרֶשׁ:
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...

וְזאֹת, בְּלֹא תּוֹסֶפֶת שְׁבָחִים.
מְלֶאכֶת מַשְׂקֵה הַמְּלָכִים:
קָפֶה וְסֻכָּר בּוֹ יֻתַּן
וּמַיִם – מַחֲצִית הַקַּנְקָן;
יִרְתַּח פַּעֲמַיִם –
הוֹסִיפוּ קְצָת מַיִם,
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...

וְאִם בַּשְּׁלִישִׁית חִישׁ יִרְתַּח –
הַלֵּב יֶחֱרַד וְיִשְׂמַח,
יַחֲזֹר הַפָּסוּק הַנּוֹשָׁן:
הִנֵּה הַקָּפֶה כְּבָר מוּכָן.
נִשְׁתֶּה וּנְשַׁבֵּחַ:
יֵשׁ טַעַם, יֵשׁ רֵיחַ,
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...

נִגְמַע מִן הַסֵּפֶל לְאַט,
הִנֵּה מְסַפְּרִים כְּבָר צִ'יזְבָּט...
סִפּוּר שֶׁעָבַר עָלָיו זְמַן,
בְּשֶׁקֶט מַצְמִיחַ זָקָן...
הַבְּלוֹף מִתְפַּתֵּחַ –
קַנְקָן שׁוּב רוֹתֵחַ,
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...

נִזְכָּר הַפִינְגָ'אן אֵיךְ אֵלָיו
הַחֶבְרֶ'ה הִגִּיעוּ מִקְּרָב,
אֵיךְ מוֹטְקֶה הַגִּ'ינְגִ'י רָטַן:
אֶחָד לֹא יַחְזֹר כְּבָר לְכָאן...
בְּדֶמַע אֵין קֵצֶה
סוֹבֵב הוּא בְּעֶצֶב,
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...

שָׁנִים יַעַבְרוּ וְדוֹרוֹת,
גְּבוּלוֹת וּגְשָׁרִים וּמְדוּרוֹת,
לַזָּר לְעוֹלָם לֹא יוּבַן
מַה טַּעַם הַזֶּמֶר נֻגַּן, –
צַנְחָן וְרֵזֶרְבָה
תָּמִיד יִזָּכֵר בָּהּ –
בְּ"נַגְלָה" נִצְחִית שֶׁל פִינְגָ'אן...
מקור: "חיים חפר: תווים ל"תחמושת קלה"" , ספריית פועלים/הוצאת הקיבוץ הארצי , 1949 , 4
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה
עַבְּדְאַלְלָה רוֹצֶה מְדִינָה
הַמּוּפְתִי רוֹצֶה הֲפוּגָה
מִצְרַיִם רוֹצָה מִלְחָמָה

שְׁלָשְׁתָּם בְּיַחַד
יִשְּׁקוּ לִי בַּתַּחַת
בְּשֵׁם מְדִינַת יִשְׂרָאֵל
לָה לַ-לַ-לַ...
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קָרִיר
נוֹסִיפָה גֻּלְגֹּלֶת לַסִּיר
וְכָךְ בִּזְרוֹעוֹת אַרְגָּמָן
בָּאֵש יַעֲלֶה קוּרְקְבָן

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת שִׁירָה מְלַבְלֶבֶת
נֹאכַל בֶּן אָדָם מְטֻגָּן

לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה
נֹאכַל בֶּן אָדָם מְטֻגָּן
לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה
נֹאכַל בֶּן אָדָם מְטֻגָּן
לָה לָה לָה לָה
נֹאכַל בֶּן אָדָם מְטֻגָּן
על הגרסה:  מדף האינטרנט "שירים שמצחיקים ילדים".
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה
וְאֵין לִי זְכוּת בְּחִירָה
בְּעַכּוֹ נָתְנוּ לִי דִּירָה
בְּכֶלֶא אָפֵל, בִּמְאוּרָה
אֲבָל גַּם עַד הֵנָּה
מַגִּיעַ בְּצֶנַע
קוֹל מִלְחֲמוֹת הַבְּחִירָה.

בְּשֶׁטֶף דִּבּוּר כֹּה מָהִיר
צוֹעֵק הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר
אֲנַחְנוּ כְּבָר אֶלֶף שָׁנָה
הָיִינוּ בְּעַד מְדִינָה
בִּדְיוֹ אַדְמוּמִית הִיא
גֵּרַשְׁנוּ הַבְּרִיטִים
הוֹי נָה נָה נָה נָה נָה נָה.

נִשְׁבַּעְתִּי לָכֶם בְּחַיַּי
טוֹעֶנֶת בְּתֹקֶף מַפַּא"י
שַׁרְתּוֹק תָּמִיד חָשׁ זֹאת בַּלֵּב
שֶׁאַנְגְּלִיָּה הִיא הָאוֹיֵב
לָכֵן לָהּ הִצִּיעַ
בְּסִיסִים בְּרָפִיחַ
וְאֶת הַמַּחְתֶּרֶת גִּדֵּף.

פֿוּן וַיְזְל אֵינוֹ מַעֲלִים
שֶׁעָגַב בִּזְמַנּוֹ עַל אַנְגְּלִים
אֲבָל אִם צָרִיךְ הוּא מוּכָן
לַעֲגֹב מֵעַכְשָׁו עַל טְרוּמַן
לָכֵן הוּא מַצִּיעַ
לִלְחֹם בְּרוּסִיָּה
עִם כָּל הָעוֹלָם הַיָּשָׁן.

מִיקוּנִיס נִכְנַס בִּצְעָקָה
רָצִיתִי תָּמִיד חֲלֻקָּה
וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין
שֶׁיָּשָׁר אָנֹכִי וְתָמִים
יִזְכֹּר בְּרִית כָּרַתִּי
בְּקַיִץ תַּרְפָּ"טִי
עִם הוֹד מַעֲלָתוֹ חַאג' אָמִין.

כֻּלָּם צַדִּיקִים בְּחַיַּי
וְרַק אָנֹכִי הַבַּדַּאי
מַה פעלת אני עבדן
רַק תָּקַעְתִּי סַכִּין בְּגַבָּם
רִאשׁוֹן בַּמַּחְתֶּרֶת
כִּמְעַט שְׁנוֹת עֲשֶׂרֶת
מִמּוֹיְן עַד עִירַק-סוּוִידָאן.
על הגרסה: עמוס אלטשולר מסביר: "השיר חובר על-ידי אנשי הלח"י שהיו בכלא עכו בעת הבחירות הראשונות לכנסת (בעקבות רצח ברנדוט, 17.9.1948), ולכן לא יכלו להשתתף בבחירות.

ביאור מושגים ושמות:

פון וייזל = בנימין זאב פון וייזל [מנהיג רוויזיוניסטי];
טרומן = הארי טרומן [נשיא ארה"ב בשנים 1953-1945];
מיקוניס = שמואל מיקוניס [מנהיג קומוניסט וח"כ בשנים 1969-1949];
קיץ תרפ"טי = הקיץ של שנת תרפ"ט (1929);
חאג' אמין = מוחמד אמין אל חוסייני [המופתי של ירושלים ומנהיג ערביי ישראל בשנות ה-30 וה-40];
מוֹיְן = כנראה רצח הלורד מוין בידי אנשי לח"י (1944) [בפנקסו של אלטשולר כתוב "מימון", אבל זה כנראה שיבוש];
עירק-סווידאן = כפר ערבי ליד אשקלון שנכבש בסגרת מבצע שמונה, שבו לחמו ונפלו אנשי לח"י רבים.

 

Հինգալլա
Հովիվը սարում տխրեց,
Սիրո երգը նվագեց:
Երգը վառ այտերին,
Երգը բոց աչքերին,
Երգը վարդ օրերին:
Ա՜յ, խեղճ հովիվ, քեզ բաժին
Խոր ձորեր մնացին:
Երգը վառ այտերին,
Երգը բոց աչքերին,
Երգը վարդ օրերին:
Ահա, եկավ նոր գարուն,
Ծաղիկներով զարդարուն.
Սիրում …
על הגרסה:  תודה לצבי גלעד על איתור הגרסה.
A sad shepherd on the mountain
Played a song of love

A song for flaming cheeks
A song for burning eyes
A song for joyful days to come

Oh poor shepherd boy
Forever you will roam
The deep gorges and valleys

Hingalla, hingalla
A song for flaming cheeks
A song for burning eyes
A song for joyful days to come

Here comes the springtime
Bringing fresh flowers
Bright coloured flowers
I love them "ha ha ha"
Bright coloured flowers

Oh poor shepherd boy
Forever you will roam
The deep gorges and valleys

Hingalla, hingalla
A song for flaming cheeks
A song for burning eyes
A song for joyful days to come
על הגרסה:  מתוך ספרה של Fethiya Cetin: 

My Grandmother: An Armenian-Turkish Memoire (העמודים בספר אינם ממוספרים)

הקלטות (26)

ביצוע
0:00 0:00
גיטרה: ג'ק בראס
שנת הקלטה: 1958

בליווי עצמי

נכלל בתקליט: Israeli Folk Songs
ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: ב. אברהמוב
שנת הקלטה: 1948
מקור: תקליט הד ארצי HA641
ביצוע
0:00 0:00
ניצוח: משה (פיסי) אושרוביץ
ליווי: תזמורת "הד ארצי"
שנת הקלטה: 1959
נכלל בתקליט: נרקודה
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: אריה לבנון
שנת הקלטה: 1966
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1960

ביצוע מלא עם כל הבתים.

0:00 0:00
אקורדיון: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 1959
ניצוח: מרק לברי
ליווי: תזמורת קול ציון לגולה
שנת הקלטה: 1952
מקור: תקליטון מס' 812 בחברת "הד ארצי"
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1961
שנת הקלטה: 1960
הובלת שירה: אפי נצר
שנת הקלטה: 1965
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1960
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1959
נכלל בתקליט: On the Road to Elath
עיבוד: יוסף הדר
ניצוח: יוסף הדר

על התקליט אין זיהוי למקהלת ילדים. אולי זו מקהלת ילדי בית ספר יהלום מרמת גן שהשתתפה בכמה הקלטות שירים בעיבודי יוסף הדר. כמו כן משתתף הרכב כלי.

נכלל בתקליטון: שירי קומזיץ
0:00 0:00
עיבוד: צבי בן-פורת
שנת הקלטה: 1963
מקור: התקליט "זריחה בישראל" בחברת מקולית
נכלל בתקליט: זריחה בישראל
ביצוע
0:00 0:00
ליווי: להקה כלית מהתקליט "היו זמנים"
שנת הקלטה: 1959
נכלל בתקליט: היו זמנים
ניצוח: ולדימיר חפץ
פסנתר: ולדימיר חפץ
שנת הקלטה: 1962

בית ראשון בלבד. המקהלה מצטרפת בפזמון.

נכלל בתקליט: זינגט מיט מיר
0:00 0:00
אקורדיון: אלי פלוטניק
שנת הקלטה: 1958
נכלל בתקליט: Israeli Songs for Children in Hebrew
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: שלמה הופמן
ניצוח: שלמה הופמן
ליווי: תזמורת Orchestre des concerts Lamoureux
מקור: תקליטון מס' 501 בחברת Streoson
נכלל בתקליט: Israeli Hit Parade
ביצוע
0:00 0:00
הקלטה היסטורית ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 15.5.1960
מקור: המופע "היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב"
0:00 0:00
עיבוד: אפי נצר
רבותיי ההיסטוריה חוזרת
נכלל בתקליטור: רבותיי ההיסטוריה חוזרת
שנת הקלטה: 28.4.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
0:00 0:00
עיבוד: משה (פיסי) אושרוביץ
ניצוח: משה (פיסי) אושרוביץ
שנת הקלטה: 1958

"הפינג'אן", ביצוע באקורדיון, מתוך מחרוזת ריקודי עם ,בקצב ואלס, שבה גם "אבאל'ה בוא ללונה פארק" ו"אנו עלייך שומרים".

נכלל בתקליט: ארצנו הרוקדת
בתקליט מלווים:
נגינה: תזמורתו של משה אושרוביץ
0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 16.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 02:06:40)

לחן בלבד. הכיר באונייה בדרך לארץ בלי מילים, חוץ מהמילה החוזרת "ג'ינגלה".

הוקלט במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר-אילן.

 

על השיר

שיר פלמ"חי. נכתב בשנת 1947, ללחן שיר-העם הארמני "הינגלה".

חיים חפר מעיד כי לפני שחיבר את המלים המנגינה הושרה בפלמ"ח ללא מלים (חיים חפר מספר ומזמר [כנרת זמורה ביתן 2004], עמ' 98). ואכן, בשירון "שירי ארץ ישראל" (מהדורת 1947, עמ' 110) מופיע לחן דומה מאוד שהוא כנראה מקור השיר, במילים החוזרות: ג'ונגלי ג'ונגלי ג'ון.

מידע נוסף על השיר וגילגוליו ב"עונ"ש", הבלוג של פרופ' דוד אסף. שם מוטמע גם ביצוע רובן סחקיאן  (Ruben Sahakyan) לשיר העם הארמני. מוסיף המוסיקולוג ד"ר עודד ארז: המוזיקאי הארמני-לבנוני מיראן גורוניאן הגדיר את השיר כ״שיר מדורה״ שהכיר בתנועת הצופים, מה שעשוי להעיד על פונקציה דומה שמילא השיר בקרב הארמנים בארץ-ישראל בתקופת היישוב, כמקור למקומו בהווי הפלמ״ח. קראו את דבריו של מיראן גורוניאן בהם משולב תרגום לאנגלית של השיר הארמני.

ביצעוים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם