הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר   חיפוש פנימי באתר
הנה תמו יום קרב וערבו
הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ הַמָּלֵא זַעֲקַת מְנוּסָה, עֵת הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ, וְגִלְבּוֹעַ לָבַשׁ תְּבוּסָה. וּבָאָרֶץ, עַד שַׁחַר קָם, לֹא נָדַמּוּ פַּרְסוֹת הָרָץ, וּנְחִירֵי רַמָּכוֹ בַּדָּם מְבַשְּׂרִים כִּי הַקְּרָב נֶחְרַץ. הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ. בְּהַבְרִיק עַל הָרִים אוֹר יוֹם בָּא הָרָץ אֶל מִפְתַּן אִמּוֹ וּבְנָפְלוֹ, וּבְנָפְלוֹ לְרַגְלֶיהָ דֹּם אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה דָּמוֹ. אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה שָׁנִי וַיִּהְיֶה הֶעָפָר שְׂדֵה קְרָב. וּבְדַבְּרָהּ אֵלָיו: קוּמָה, בְּנִי – מִנִּי דֶּמַע חָשְׁכוּ עֵינָיו. וַיְּסַפֵּר לָהּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ, – אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ, אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ. אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס, אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם, אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס. אֶת הַמֶּלֶךְ פָּקַד הַדִּין, אַךְ יוֹרֵשׁ לוֹ יָקוּם עַד עֵת, כִּי עֲלֵי אַדְמָתוֹ הִשְׁעִין אֶת חַרְבּוֹ שֶׁעָלֶיהָ מֵת. כֹּה דִּבְּרָה וְקוֹלָהּ הִרְעִיד. וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד, וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד.הנה תמו יום קרב וערבו ‏המלא זעקת מנוסה, ‏עת המלך נפל על חרבו ‏וגלבוע לבש תבוסה ‏ובארץ עד שחר קם ‏לא נדמו פרסות הרץ, ‏ונחירי רמכו בדם ‏מבשרים כי הקרב נחרץ. ‏ הנה תמו יום קרב וערבו, והמלך נפל על חרבו, ‏והמלך נפל על חרבו. ‏ בהבריק על הרים אור יום ‏בא הרץ אל מפתן אמו ובנופלו, ובנופלו לרגליה דום את רגליה כסה דמו. ‏ את רגליה כסה שני ‏ויהיה העפר שדה-קרב. ובדברה אליו: קומה, בני- ‏מני דמע חשכו עיניו . ‏ויספר לה יום קרב וערבו- איך המלך נפל על חרבו. איך המלך נפל על חרבו. ‏ אז אמרה לו לנער : דם את רגלי אמהות יכס, ‏אבל שבע ,יקום יקום העם, אם עלי אדמתו יובס. ‏ את המלך פקד הדין , ‏אך יורש לו יקום עד עת, כי עלי אדמתו השעין את חרבו שעליה מת. ‏ כה דברה וקולה הרעיד. ויהי כן ,וישמע דוד. ‏ויהי כן ,וישמע דוד .

פתיחה בנגן חיצוני
מילים: נתן אלתרמן
לחן: מרדכי זעירא
כתיבה: 1945
הלחנה: 1960

הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ
הַמָּלֵא זַעֲקַת מְנוּסָה,
עֵת הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
וְגִלְבּוֹעַ לָבַשׁ תְּבוּסָה.
וּבָאָרֶץ, עַד שַׁחַר קָם,
לֹא נָדַמּוּ פַּרְסוֹת הָרָץ,
וּנְחִירֵי רַמָּכוֹ בַּדָּם
מְבַשְּׂרִים כִּי הַקְּרָב נֶחְרַץ.
הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ,
וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

בְּהַבְרִיק עַל הָרִים אוֹר יוֹם
בָּא הָרָץ אֶל מִפְתַּן אִמּוֹ
וּבְנָפְלוֹ, וּבְנָפְלוֹ לְרַגְלֶיהָ דֹּם
אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה דָּמוֹ.
אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה שָׁנִי
וַיִּהְיֶה הֶעָפָר שְׂדֵה קְרָב.
וּבְדַבְּרָהּ אֵלָיו: קוּמָה, בְּנִי –
מִנִּי דֶּמַע חָשְׁכוּ עֵינָיו.
וַיְּסַפֵּר לָהּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ, –
אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם
אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס,
אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם,
אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס.
אֶת הַמֶּלֶךְ פָּקַד הַדִּין,
אַךְ יוֹרֵשׁ לוֹ יָקוּם עַד עֵת,
כִּי עֲלֵי אַדְמָתוֹ הִשְׁעִין
אֶת חַרְבּוֹ שֶׁעָלֶיהָ מֵת.
כֹּה דִּבְּרָה וְקוֹלָהּ הִרְעִיד.
וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד,
וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד.
הנה תמו יום קרב וערבו
‏המלא זעקת מנוסה,
‏עת המלך נפל על חרבו
‏וגלבוע לבש תבוסה

‏ובארץ עד שחר קם
‏לא נדמו פרסות הרץ,
‏ונחירי רמכו בדם
‏מבשרים כי הקרב נחרץ.

הנה תמו יום קרב וערבו,
והמלך נפל על חרבו,
‏והמלך נפל על חרבו.

בהבריק על הרים אור יום
‏בא הרץ אל מפתן אמו
ובנופלו, ובנופלו לרגליה דום
את רגליה כסה דמו.

את רגליה כסה שני
‏ויהיה העפר שדה-קרב.
ובדברה אליו: קומה, בני-
‏מני דמע חשכו עיניו .

‏ויספר לה יום קרב וערבו-
איך המלך נפל על חרבו.
איך המלך נפל על חרבו.

אז אמרה לו לנער : דם
את רגלי אמהות יכס,
‏אבל שבע ,יקום יקום העם,
אם עלי אדמתו יובס.

את המלך פקד הדין ,
‏אך יורש לו יקום עד עת,
כי עלי אדמתו השעין
את חרבו שעליה מת.

כה דברה וקולה הרעיד.
ויהי כן ,וישמע דוד.
‏ויהי כן ,וישמע דוד .


ביצוע: נחמה הנדל
עיבוד: שמעון כהן
שנת הקלטה: 1961

מתוך אוסף קול ישראל



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שושנה דמארי
עיבוד: חנן וינטרניץ
ניצוח: לסלו רוט
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 1960
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

תודה לעמי ירימי על ההקלטה

 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יהורם גאון
עיבוד: שמעון כהן
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: תזמורת ההקלטות של קול ישראל/רשות השידור
שנת הקלטה: 8-10.1.1973
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

בליווי להקה קולית. 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת גלבוע
עיבוד: גיל אלדמע
ניצוח: יעל וגנר אביטל
שנת הקלטה: 2002
מקור: קונצרט במשמר העמק


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2003
מקור: תקליטור "הבה נשירה"(חבורת שהם)
על השיר

המילים נדפסו לראשונה ב"תו שין דלת: שנתון 'דבר' לדברי ספרות, עיון וסקירה" (יצא לאור בשנת תש"ה, 1945). נדפסו שוב בספר "עיר היונה" (תשי"ז, 1957).

ביצועים נוספים:

  • יהורם גאון (בעיבוד אחר מתוך האוסף המחומש "הלהיטים הגדולים" משנת 1985).  
  • שושנה דמארי (בעיבוד מאוחר)
  • נעמן דג (בניצוחו של מאיר מינדל, מתוך אזכרה לחללי "גבעתי" שנפלו בקרב עיבדיס)

בתחילת שנות השבעים הלחין את השיר מחדש יאיר רוזנבלום. האזינו ללחן רוזנבלום בביצוע צוות הווי צנחנים בסולנות רונית אופיר.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.



תיווי: הלל אילת
תגיות

מקהלות   אושיות ואישיויות   מלחמה  





עדכון אחרון: 23.09.2021 18:09:16

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם