|
מילים: עממי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
נגינה: תזמורת קול ישראל
עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: חנן שלזינגר שנת הקלטה: 195X עיבוד כלי. הנוסח עם סקונדה מוגדלת. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
|
פרטים נוספים
מקהלת קול ציון לגולה
ניצוח: נחמיה וינבר
שנת הקלטה: 1952
ללא ליווי כלי. הביצוע מתחיל לאט, ובתזמון 1:05 עובר לטמפו מהיר עם פחות קישוטים, במקצב של "אל יבנה הגליל" בלחן עממי 3, אבל במרווחים המוזיקליים המקוריים.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
טובה פירון
שנת הקלטה: 22.12.1954
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חבורת רננים
ליווי: חמישיית גלבוע
שנת הקלטה: 2.5.1963
מקור: המופע "אנו נהיה הראשונים: שירי העליות הראשונות", סמוך לאחר יום העצמאות תשכ"ג
הביצוע פותח בלחן בגרסה המקורית שלו, בתזמון 1:17 לחן עממי 2, בתזמון 1:33 חזרה ללחן הנוכחי, ובתזמון 1:56 מעבר ללחן עממי 3.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נכלל בתקליטור: חבורת רננים - האוסף [המסחרי]
נכלל בתקליט: אנו נהיה הראשונים: שירי העליות הראשונות. תקליט 2.
מקהלת (רביעיית?) גברים בניצוח אברהם צבי אידלזון
שם הסולן אינו מזוהה.
ההקלטה מתחילה בלחן עממי 2, ובתזמון 1:22 עובר ללחן הנוכחי.
נכלל בסדרת/מארז התקליטונים: סדרת תקליטונים בביצוע מקהלת הגברים של אברהם צבי אידלזון (או סולנים מתוכה)נוסח ציוני לפיוט ותיק. הן במקור הן בגרסה הציונית הנוסחים המלאים כוללים את כל הא"ב.
את השיר חקר אליהו הכהן. את עיקר דבריו מביאה רחל עזריה:
כאשר הברון רוטשילד יזם הקמת מפעל למשי בראש פינה הוא היה זקוק לפועלים מאחר והעבודה הייתה קשה ביותר. אחד הפועלים שהגיע מלבנון בשם חצבני ומוצאו מהכפר חצבייה לימד את הפועלים את השיר "אל יבנה הגליל" שהביא מביתו ואשר על פי המסורת בכפרו מוצא השיר הוא מטבריה, מתקופת דונה גרציה (אמצע המאה ה-16). השיר נקלט עד מהרה ותוך פרק זמן קצר הושר בכל רחבי הארץ. [האמור מתייחס ללחן השני בהקלטה - זמרשת]
"אטליט" = עתלית. זהו הבית הראשון מתוך 22 בתים, בהם בכל בית מוזכר יישוב ששמו פותח באות לפי סדר האל"ף-בי"ת. כיוון שהיה חסר יישוב באות אל"ף, עיוותו את "עתלית" ל"אטליט".
זהו אחד משלושה לחנים לשיר. ביצוע סולומון קוגל וביצוע חבורת רננים מערבים לחנים. ראו את השיר בלחן עממי 2 ובלחן עממי 3, שחשוד בפישוט של הלחן הנוכחי.
הלחן דומה מאוד לחלק הראשון של לחן "מחול השומרים" וכולל סקונדה מוגדלת.
- נוסח "משוטח" נדפס כנראה לראשונה ב"לידער-זאמלבוך" (בידינו מהדורה מ1912, אולי כבר במהדורה הראשונה מ1911). נוסח זה עובד בידי לזר סמינסקי למקהלה מעורבת בארבעה קולות. ראו בהמשך תווים שיצאו לאור בשנת 1923 בברלין; מהדורה ראשונה יצאה בשנת 1913 בס"ט פטרסבורג. כמו כן נדפס ב"מכבי לידרבוך" 1935, וכך מבצעת את השיר רחל רבינוביץ.
הנוסח המפושט הוא כעין לחן נפרד, אך בביצוע של מקהלת קול ציון לגולה אפשר לשמוע בבירור חוליה מקשרת בין הנוסחים.
הקטע הקצר ששרה רות גפן-דותן (ר' לעיל) מיוחד בכך שמשלב לחן "מהעלייה השלישית" + קטע בסגנון תפילה
הנוסח המפושט שימש את המלחין דן בן-אשר כנושא ל"וריאציות על נושא ישראלי" משנת 1954 (ראו תווים בכתב יד החל מעמ' 16 בקובץ שהועלה ל"שירה עובדת").
בתקופה מאוחרת יותר הפך השיר (בגרסה ה"משוטחת" של הלחן) ל"שיר הסוכנות האולטימטיווי". הוא משובץ בשירים "למה הם התכוונו" (יוסי בנאי, 1975, כאן בתזמון 1:31) וכן, בהלעגה,בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל, 1961, כאן בתזמון 2:40) ובשיר "חלומות גדולים" (דני ליטני,1974; בגרסה אחרת הוחלף ב"הייטידידיי").
ביצוע נוסף בלחן זה: בנג'מין סגל (Benjamin Siegel), בשילוב שיר אחר (מה טובו אהליך יעקב).
בלחן זה מושר גם שיר מקומי מכפר תבור: בראשון לחגנו.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מבוסס על: "ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר קובץ שני מהדורה ראשונה", קרית ספר, תש"ז 1947, 40
תיווי: הלל אילת
