שיר המשפט

בְּבּוּכָרָה הַיָּפָה בְּעִירִי בְּרוּכַת הַשֶּׁמֶשׁ חֶרֶב הַמִּשְׁפָּט שְׁלוּפָה חֶרֶב הַמִּשְׁפָּט הוֹ כָּאן בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר הָאֱמֶת תָּצוּף כַּשֶּׁמֶן תְּנוּ הֵידָד לוֹ לָאֵמִיר לָאֵמִיר הֵידָד שְׁנֵי אַחִים רָבִים אוֹדוֹת הַסִּיר הָאֵמִיר אֶת רֹאשׁ שְׁנֵיהֶם הֵסִיר וְהַסִּיר הוּא הָ אָסִיר שֶׁל הָאֵמִיר הוֹ אֶזְרָחִים פִּצְחוּ נָא בְּשִׁיר כִּי אֱמֶת וָצֶדֶק מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הָאֵמִיר אֶזְרָחִים פִּצְחוּ נָא בְּשִׁיר כִּי אֱמֶת וָצֶדֶק מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הָאֵמִיר מַה קָּשֶׁה לוֹ בִּמְעוֹנוֹ וּבַחֲדָרָיו אֵין נַחַת אֶלֶף יֵשׁ בְּהַרְמוֹנוֹ וְחַיָּיו קָשִׁים הוֹ אַךְ מוּכָן הוּא עַל עַצְמוֹ עוֹד אַלְפַּיִם רֹאשׁ לָקַחַת כִּי אוֹהֵב הוּא אֶת עַמּוֹ בְּעִיקָר נָשִׁים יוֹם אֶחָד עָרַף אֶת רֹאשׁ הָאָב וְאֶת בַּת זְקוּנָיו לָקַח אֵלָיו בַּל תִּסְבֹּל הָאֻמְלָלָה חֶרְפַּת רָעָב הוֹ אֶזְרָחִים פִּצְחוּ נָא בְּשִׁיר כִּי אֱמֶת וָצֶדֶק מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הָאֵמִיר אֶזְרָחִים פִּצְחוּ נָא בְּשִׁיר כִּי אֱמֶת וָצֶדֶק מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הָאֵמִירבבוכרה היפה בעירי ברוכת השמש חרב המשפט שלופה חרב המשפט הו כאן בשערי העיר האמת תצוף כשמן תנו הידד לו לאמיר לאמיר הידד שני אחים רבים אודות הסיר האמיר את ראש שניהם הסיר והסיר הוא ה אסיר של האמיר הו אזרחים פצחו נא בשיר כי אמת וצדק משפטו של האמיר אזרחים פצחו נא בשיר כי אמת וצדק משפטו של האמיר מה קשה לו במעונו ובחדריו אין נחת אלף יש בהרמונו וחייו קשים הו אך מוכן הוא על עצמו עוד אלפיים ראש לקחת כי אוהב הוא את עמו בעיקר נשים יום אחד ערף את ראש האב ואת בת זקוניו לקח אליו בל תסבול האומללה חרפת רעב הו אזרחים פצחו נא בשיר כי אמת וצדק משפטו של האמיר אזרחים פצחו נא בשיר כי אמת וצדק משפטו של האמיר

השיר המצליח ביותר מתוך ההצגה "תעלולי נאסר א דין" בתיאטרון הקאמרי (1953); שירים נוספים מההצגה: "שיר הכד" ו"שיר הצעיף".

דודי פטימר זיהה את המקור בשיר מאזרביג'אן "הייראטי", ובו אכן דמיון לא מבוטל לשני חלקי המנגינה.

מנגינת הבית בלבד היא וריאנט של מנגינת הפתיח להמנון הצבא התורכי.

ביצועים נוספים:

• נסים גרמה
• משפחת אלייב
• להקת העוד (ביצוע כלי)
• רמי דנוך וששי יעיש (שיר ראשון במחרוזת)
• משתתפי התיאטרון הקאמרי