אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא תִתְהַלָּל תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָאשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה הייתה כאוניות סוחר ממרחק תביא לחמה ותקם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה זממה שדה ותיקחהו מפרי כפיה נטעה כרם חגרה בעוז מותניה ותאמץ זרועותיה טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ סדין עשתה ותמכור וחגור נתנה לכנעני עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה רבות בנות עשו חייל ואת עלית על כולנה שקר החן והבל היופי אישה יראת אדוניי היא תתהלל תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה

מספר המעבד אהרן שפי (פברואר 2022): "הנעימה מוצאה מגליציה והייתה מושרת ע"י סבי חיים אהרן שפיצן, שהיה חסיד בעלז, בעיר טרנוב. אבי, אברהם היה שר אותו לפני הקידוש בערב שבת. נזכרתי בו לאחר למעלה מ-80 שנה. היום אני מבחין שכמו עוד מנגינות גלותיות (שמש אביב, שחקי שחקי ועוד), הוא במקצב ובנעימה של מאזורקה פולנית. הטקסט מושר כמובן בהטעמה מלעילית. העיבוד הוא לקלרינט, בסון ופסנתר."

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.