מילים: משה הסופר מרומא
לחן: עממי תימני

לְפֶלַח הָרִמּוֹן אֲדַמֶּה רַקָּתֵךְ כְּגֹבַהּ הָאַרְמוֹן גְּבוֹהָה קוֹמָתֵךְ, וּמוֹר עִם קִנָּמוֹן יָפִיחוּן מִבֵּיתֵךְ, צְבִיָּה –עֵינֶיהָ לְלִבִּי אָסְרוּ. הַלְלוּיָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ! לפלח הרימון אדמה רקתך כגובה הארמון גבוהה קומתך, ומור עם קנמון יפיחון מביתך, צביה - עיניה ללבי אסרו. הללויה כי טוב כי לעולם חסדו! עברית Кириллица Latin

גרסת "צלילי הארץ"

לפלח הרימון לפלח הרימון לפלח הרימון אדמה רקתך כגובה הארמון גבוהה קומתך ומור עם קינמון יפיחון מביתך צביה עיניה לליבי אסרו לעיני יונים אדמה עיניה כמו חרטו השנים דמות שפתותיה ליופיה עם עיניים: יתברך צוריה! לבבי ולבבה באהבה נקשרו לבנה כסהר, מזהירה כחמה מדלגת מהר אלי גבעה רמה אני ארבה מוהר - תנו לי העלמה לבבה עם רוחי בידה נחברו דברה שמעתי וקולה הערב עדי עפר שחתי ובליבי אש צורב וכמה נרדמתי והנה קול ערב ידידי התאפק! ורחמיי נכמרו חבצלת השרון ושושנת עמק נטויית הגרון ועלי תתחמק ותביא החרון לליבי הנמק רטיה הביאו למכתבי זורו!

פרטים נוספים מקור: "צלילי הארץ: שירי אהבה ושירי עם", כלל, ברלין, 1922, עמוד 43 - 42 על הגרסה:  הבית הראשון מותאם מתחת לתווים. השורה הראשונה חוזרת פעמיים והתאמת המשך הבית למנגינה מוזז. הבתים הבאים רשומים ללא מנגינה; כנראה יש לחזור על שורת הבית האחרונה בסוף כל בית אך הדבר אינו כתוב במפורש.  השורה האחרונה ("רטיה הביאו") מופיעה בתוך התווים ורשום שהיא מופיעה בסוף, כנראה במקום השורה "צביה עיניה.".

עיבוד: צבי סנונית
ניצוח: מאיר הרניק
שנת הקלטה: 1.1958
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

בלי ליווי כלי

ביצוע:

  הקישור הועתק

צאצאי מייסדי רחובות