אֹהֶל שַׁח וּסְתָו וָדֶלֶף
מִי זֶה יֵבְךְּ שָׁם – אוּהוּהוּ...
תַּן אוֹ רוּחַ, אָח אוֹ כֶּלֶב,
וְכָל נֵטֶף דֶּמַע הוּא.
טִיף טִיף טוֹף
וְכָךְ בְּלִי סוֹף
דְּלֹף, הַדֶּלֶף,
דְּלֹף וּדְלֹף!
לֹא אַדְלִיק לִי נֵר הַלַּיְלָה,
לֹא אֶכְתֹּב מִכְתָּב הַיּוֹם.
אֵי-שָׁם אֵם לִי, אַלְלַי לָהּ,
יֵשׁ לָהּ בֵּן וְהוּא יָתוֹם.
טִיף טִיף טוֹף...
קַר בָּאֹהֶל, אֶל הַתֹּהוּ
יֵבְךְּ לוֹ כֶּלֶב, יֵבְךְּ לַשָּׁוְא.
מִי יוֹדֵעַ עוֹד כָּמוֹהוּ –
לֹא יָבוֹאוּ אֵם וָאָב.
טִיף טִיף טוֹף...
כָּכָה יֵבְךְּ רַק סְתָו מוֹלֶדֶת,
כָּכָה יֵבְךְּ רַק בֵּן בְּלִי אָב,
עֵת בָּרוֹם בְּיָד רוֹעֶדֶת
יְכֻבּוּ נֵרוֹת-זָהָב.
טִיף טִיף טוֹף...