אוהל שח

אֹהֶל שַׁח וּסְתָו וָדֶלֶף מִי זֶה יֵבְךְּ שָׁם – אוּהוּהוּ... תַּן אוֹ רוּחַ, אָח אוֹ כֶּלֶב, וְכָל נֵטֶף דֶּמַע הוּא. טִיף טִיף טוֹף וְכָךְ בְּלִי סוֹף דְּלֹף, הַדֶּלֶף, דְּלֹף וּדְלֹף! לֹא אַדְלִיק לִי נֵר הַלַּיְלָה, לֹא אֶכְתֹּב מִכְתָּב הַיּוֹם. אֵי-שָׁם אֵם לִי, אַלְלַי לָהּ, יֵשׁ לָהּ בֵּן וְהוּא יָתוֹם. טִיף טִיף טוֹף... קַר בָּאֹהֶל, אֶל הַתֹּהוּ יֵבְךְּ לוֹ כֶּלֶב, יֵבְךְּ לַשָּׁוְא. מִי יוֹדֵעַ עוֹד כָּמוֹהוּ – לֹא יָבוֹאוּ אֵם וָאָב. טִיף טִיף טוֹף... כָּכָה יֵבְךְּ רַק סְתָו מוֹלֶדֶת, כָּכָה יֵבְךְּ רַק בֵּן בְּלִי אָב, עֵת בָּרוֹם בְּיָד רוֹעֶדֶת יְכֻבּוּ נֵרוֹת-זָהָב. טִיף טִיף טוֹף...אוהל שח וסתיו ודלף מי זה יבך שם – אוהוהו... תן או רוח אח או כלב וכל נטף דמע הוא טיף טיף טוף וכך בלי סוף דלוף הדלף דלוף ודלוף לא אדליק לי נר הלילה לא אכתוב מכתב היום אי שם אם לי אללי לה יש לה בן והוא יתום טיף טיף טוף... קר באוהל אל התוהו יבך לו כלב יבך לשווא מי יודע עוד כמוהו לא יבואו אם ואב טיף טיף טוף... ככה יבך רק סתיו מולדת ככה יבך רק בן בלי אב עת ברום ביד רועדת יכובו נרות זהב טיף טיף טוף...

שירו של שלונסקי כתוב בעקבות שיר יידי, אך אינו תרגום שלו.

ראו את תרגום אברהם לוינסון לשיר המקורי "גג העלייה נרדם" ושם גם פרטי המקור וביצוע ותווים של השיר ביידיש.

בכתבי שלונסקי (שירים - ספר שני, עמ' 108), מופיע הבית "ככה יבך..." כבית שני ולא אחרון.

מרדכי ברוורמן (מלוחמי תל חי ובן דודו של שלונסקי) העיד בפני דן אלמגור (30.10.1974, כנראה בעת ההכנות לתכנית "שרתי לך ארצי") שהוא זה שהשמיע לשלונסקי את השיר היידי ובעקבות זאת כתב שלונסקי את השיר העברי בעין חרוד ב1921. המידע מתועד בכרטסת של מאיר נוי בספרייה הלאומית. עוד מתועד בכרטסת כי המילים נדפסו ב"כתובים" בתאריך 22.9.1926

ורדינה שלונסקי חיבר לשיר עיבוד אמנותי לקול ופסנתר, נדפס בשנת 1933 בהוצאת התווים הצרפתית Salabert כשיר השישי והאחרון במחזור "תמונות ארץ ישראליות" (Images Palestiniennes).

---

ביצועים נוספים:

• מיקי קם (מתוך ערב שלונסקי בצוותא, 1976)
• שמעון ישראלי

כנראה בעקבות שיר זה ובאותו הלחן חיבר יצחק יצחק את השיר "קורס לסמלים" (אתחלתא: "אוהל דל אפור כאפר, בו בלי הרף עמלים").

מקור: "ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר קובץ שני מהדורה מתוקנת ומורחבת", קרית ספר, תש"ך 1959, עמוד 42