אַךְ יֵעוֹר בַּיּוֹם
יִתְנַשֵּׂא לָרוֹם
הַחוּגָא בִּתְרוּעָה נְעִימָה
וִיעוֹרֵר מִשְּׁנָת
בִּזְמִירוֹ הָעַז
הַשֶּׁמֶשׁ מִפַּאֲתֵי קָדִימָה.
הִיא קָמָה חִישׁ קַל
רֻחָצַָה בַּטַּל
וּשְׂמֵחָה מִמִּזְרַח תּוֹפִיעַ
אֲזַי כָּל עוֹף זְמִיר
בְּעֹז יִפְצַח שִׁיר
אַךְ יוֹתֵר הַחוּגָא יָרִיעַ.
בַּשֵּׁפֶל, בַּקֵּן
לֹא יוּכַל לָרֹן
לַמְּרוֹמִים אַךְ נַפְשׁוֹ שׁוֹאֶפֶת
שָׁם, בְּרוּם הָאֲוִיר,
הוּא יֶאֱהַב לָשִׁיר
בַּמֶּרְחָב, בִּמְקוֹם אוֹר וָחֹפֶשׁ!