בין נהר פרת (לחן עותמאן אל-מוסלי)

העתקת מילות השיר

בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל עַל-הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל. וּבַדֶּקֶל, בֵּין עֳפָאָיו, תִּשְׁכָּן-לָהּ דּוּכִיפַת זָהָב. צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי, חוּגִי, צְאִי וּבַקְּשִׁי לִי בֶּן-זוּגִי וּבַאֲשֶׁר תִּמְצָאִיהוּ – כִּפְתִי אוֹתוֹ וַהֲבִיאִיהוּ. אַךְ אִם-אֵין לָךְ חוּט הַשָּׁנִי דַּבְּרִי שָׁלוֹם אֶל חֲתָנִי; מַה-תַּגִּידִי לוֹ? הַגִּידִי: נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל יְדִידִי. אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ, נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ; רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו – אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו. וְעוֹד תַּגִּידִי לוֹ: מִטָּתִי אַשְׂחֶה לַיְלָה בְּדִמְעָתִי, וּמִתַּחַת לִבְנַת בְּשָׂרִי נִשְׂרָף מִדֵּי לַיְלָה כָּרִי. רִיפַת דִּיפַת וּמוֹרִיפַת – כָּכָה שָׂחָה הַדּוּכִיפַת: לַיְלָה אָטוּס אֶל בֵּית דּוֹדֵךְ וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת-סוֹדֵךְ. אָתָא לַיְלָה, וּלְבֵין שִׁפְעַת עָבִים פָּרְחָה הַדּוּכִיפַת, עָלֹה עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה וּנְבוּאָתָהּ לֹא נִתְקַיְּמָה לַיְלָה בֹּקֶר וַעֲרָבִים אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶעָבִים, עָבִים זַכִּים, הַעֲדַיִן דּוֹדִי בְּחִיר לְבָבִי אָיִן? בין נהר פרת ונהר חידקל על-ההר מיתמר דקל. ובדקל, בין עופאיו, תשכון-לה דוכיפת זהב. ציפור זהב! עופי, חוגי, צאי ובקשי לי בן-זוגי ובאשר תמצאיהו – כפתי אותו והביאיהו. אך אם-אין לך חוט השני דברי שלום אל חתני; מה-תגידי לו? הגידי: נפשי יוצאת אל ידידי. אמרי לו: הגן פורח, נעול הוא ואין פותח; רימון פז שם יש בין עליו – אך אין מי שיברך עליו. ועוד תגידי לו: מיטתי אשחה לילה בדמעתי, ומתחת לבנת בשרי נשרף מדי לילה כרי. ריפת דיפת ומוריפת – ככה שחה הדוכיפת: לילה אטוס אל בית דודך ואגלה לו את-סודך. אתא לילה, ולבין שפעת עבים פרחה הדוכיפת, עלה עלתה השמיימה ונבואתה לא נתקימה לילה בוקר וערבים אשא עיניי אל העבים, עבים זכים, העדין דודי בחיר לבבי אין?
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: עת'מאן אל-מוסלי
כתיבה: תרס"ו

בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל
עַל-הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל.
וּבַדֶּקֶל, בֵּין עֳפָאָיו,
תִּשְׁכָּן-לָהּ דּוּכִיפַת זָהָב.

צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי, חוּגִי,
צְאִי וּבַקְּשִׁי לִי בֶּן-זוּגִי
וּבַאֲשֶׁר תִּמְצָאִיהוּ –
כִּפְתִי אוֹתוֹ וַהֲבִיאִיהוּ.

אַךְ אִם-אֵין לָךְ חוּט הַשָּׁנִי
דַּבְּרִי שָׁלוֹם אֶל חֲתָנִי;
מַה-תַּגִּידִי לוֹ? הַגִּידִי:
נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל יְדִידִי.

אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ,
נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ;
רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו –
אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו.

וְעוֹד תַּגִּידִי לוֹ: מִטָּתִי
אַשְׂחֶה לַיְלָה בְּדִמְעָתִי,
וּמִתַּחַת לִבְנַת בְּשָׂרִי
נִשְׂרָף מִדֵּי לַיְלָה כָּרִי.

רִיפַת דִּיפַת וּמוֹרִיפַת –
כָּכָה שָׂחָה הַדּוּכִיפַת:
לַיְלָה אָטוּס אֶל בֵּית דּוֹדֵךְ
וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת-סוֹדֵךְ.

אָתָא לַיְלָה, וּלְבֵין שִׁפְעַת
עָבִים פָּרְחָה הַדּוּכִיפַת,
עָלֹה עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה
וּנְבוּאָתָהּ לֹא נִתְקַיְּמָה

לַיְלָה בֹּקֶר וַעֲרָבִים
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶעָבִים,
עָבִים זַכִּים, הַעֲדַיִן
דּוֹדִי בְּחִיר לְבָבִי אָיִן?

בין נהר פרת ונהר חידקל
על-ההר מיתמר דקל.
ובדקל, בין עופאיו,
תשכון-לה דוכיפת זהב.

ציפור זהב! עופי, חוגי,
צאי ובקשי לי בן-זוגי
ובאשר תמצאיהו –
כפתי אותו והביאיהו.

אך אם-אין לך חוט השני
דברי שלום אל חתני;
מה-תגידי לו? הגידי:
נפשי יוצאת אל ידידי.

אמרי לו: הגן פורח,
נעול הוא ואין פותח;
רימון פז שם יש בין עליו –
אך אין מי שיברך עליו.

ועוד תגידי לו: מיטתי
אשחה לילה בדמעתי,
ומתחת לבנת בשרי
נשרף מדי לילה כרי.

ריפת דיפת ומוריפת –
ככה שחה הדוכיפת:
לילה אטוס אל בית דודך
ואגלה לו את-סודך.

אתא לילה, ולבין שפעת
עבים פרחה הדוכיפת,
עלה עלתה השמיימה
ונבואתה לא נתקימה

לילה בוקר וערבים
אשא עיניי אל העבים,
עבים זכים, העדין
דודי בחיר לבבי אין?




 פרטים נוספים


הבית השישי בגרסת "השילוח"   העתקת מילות השיר

 



לַחַשׁ, נַחַשׁ, כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה
הַדּוּכִיפַת כָּכָה שָׂחָה
לַיְלָה אָטוּס אֶל בֵּית דּוֹדֵךְ
וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת סוֹדֵךְ

לחש, נחש, כוס של ברכה
הדוכיפת ככה שחה
לילה אטוס אל בית דודך
ואגלה לו את סודך




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (ערבית)   העתקת מילות השיר

 



قدك المياس يا عمري يا غصين البان كاليسر
أنت أحلى الناس في نظري جل من سواك يا قمري
قدك المياس مد مال لحظك الفتان قتالا
هل لواصل خلد لا لا لا لا فاقطع الآمال وانتظري
أنا وحبيبي في جنينة والورد مخيم علينا
إن طلب مني وصالو يا رب تستر علينا
عيونك سود يا محلاهم قلبي تلوع بهواهم
صار لي سنتين بستناهم حيرت العالم في أمري

ביצוע:

 

שרה אסנת הלוי 
שנת הקלטה: 1959
נכלל בתקליט: Jerusalem: The Music of Its People
Jerusalem: The Music of Its People
הקלטות נוספות

על השיר

הטקסט

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990), עמ' 245:

הופיע לראשונה במהדורת תרס"ח של שירי ביאליק, כשבשוליו רשום תאריך הכתיבה (תרס"ו). לאחר מכן הופיע כראשון בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", שבט תרס"ח (כרך י"ח, חוברת ב, עמ' 105-103).

נוסח מלא של הטקסט (15 בתים) מופיע בפרויקט בן יהודה; נוסח זה הופיע גם בכותרת "משירי עם" בשירון "מבחר שירי ציון" (ורשה, תרע"ז). 

הלחן

זיהוי המלחין לפי הערך עליו בויקיפדיה הערבית ומקורות נוספים בערבית. הלחן הוא לחנו של השיר קַדֻכּ אֶלְמָיָאס (قدك ألمياس). ברכה צפירה כותבת בספרה "קולות רבים" (עמ' 218) כי היא התאימה את הלחן לשיר של ביאליק, ואולם השיר זומר בלחן ערבי כבר ב1911, אז כתב יוסף חיים ברנר בסיפורו "עצבים": ...מאחד הבתים יצאה נערה ... כשהיא מזמזמת מילודיה ערבית קלה, נעימה ומטעימה את פסוקי "שיר-העם" משל המשורר: "צפור-זהב, עופי, חוגי, ובקשי לי בן-זוגי"... לכאורה אין בטחון שמדובר באותו לחן, אך בהקלטה של ימימה טשרנוביץ וחברותיה (ר' לעיל) הן שרות את הלחן המוכר, מספרות ששרו את השיר עוד לפני ברכה צפירה, והן מבצעות את השיר באופן קרוב יותר ללחן הערבי מאשר הנוסח בהקלטה של צפירה (במילה "עפאיו"). 

נחום נרדי חיבר לשיר ליווי (וחלק נוסף). השיר נכלל בתכנית ה' של המטאטא [בכורה 31.12.1928]. נרדי נזכר בתוכנייה אך ברכה צפירה אינה נזכרת. ייתכן שנרדי ביצע שם את השיר בפסנתר בלבד. 

נוסח של המקור הערבי מוכר גם בתורכית בשם Ada Sahillerinde Bekliyorum או כפי שמזהה אותו יעקב מזור, Adalar Sahilinde. יעקב מזור מביא וריאנט של הלחן בספרו "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל" (פריט 58 בעמ' 219) בקטגוריית לחנים ערביים "אן אראביש" (מס' 2 בקבוצה זו). לדבריו הלחן מוכר אצל החסידים (האשכנזיים דווקא) במילות הפיוט "עוזר דלים".

הלחן הותאם גם לפיוט "דרור יקרא" במסורת יהודי בבל.

בשנות השישים כתב חיים חפר לשושנה דמארי את השיר "אהובי" לפי נוסח הלחן המקורי. 

ראו גם פרודיה על מספר שירים הפותחת באזכור לשיר הזה מתוך פנקס פרטי שנחתם ב1926 (תרפ"ו):הבגדדי.

ביצועים נוספים לשיר: 

צפייה:

האזנה:

לחנים נוספים לשיר:

 

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

הקלטה: עיבוד מאת אהרן שפי  

מספר המעבד אהרן שפי: "באפריל 1967 הוזמנה להקת המחול של גבעתיים בהנהלתו של יואב אשריאל לסיבוב הופעות בן שבועיים ברחבי תורכיה. אני יצאתי עמם כמנהל מוסיקלי ונגן חצוצרה. הופענו בערים שונות מול קהל רב ומגוון. להופעה בזונגולדאק (על חוף הים השחור) הגענו בערב חג לאומי. למחרת נערכה חגיגה גדולה בכיכר העיר, וגם אנו השתתפנו בה. עמדה שם תזמורת נושפים טובה של קאדטים שפצחה במרש צבאי. כולנו נותרנו עומדים פעורי פה ואוזן: היה זה השיר הידוע לנו כ"בין נהר פרת" שהורגלנו לשמוע מפי ברכה צפירה, בליווי הנפלא של נחום נרדי. בתום הנגינה מיהרתי למנצח, שלשמחתי שלט באנגלית. שאלתי אותו מנין המרש הזה, והוא השיב כי זה שיר לכת צבאי תורכי ישן [פרטים על מקור הלחן ר' ב"על השיר" – זֶמֶרֶשֶׁת]. בשובי ארצה מיהרתי לרשום "תצלום" של השיר ותזמורו. לימים ערכתי אותו ברוח הביצוע התורכי. והרי הוא לפניכם כפי שמצטלצל באוזני עד היום."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

מילים ותווים  

מקור: "מזמרת הארץ", הוועד הפועל לברית העולמית של הנוער העברי, ורשה, 1929 תרפ"ט, עמוד 135




תווים  


תווים: הלל אילת
תגיות




עדכון אחרון: 18.06.2023 14:59:27


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: