גילו הגלילים

גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל! שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל! גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל! שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל! מֵחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה עוֹלֶה קוֹל חָלִיל, שִׁירוֹ יַשְׁמִיעַ שׁוֹמֵר הַגָּלִיל. גִּילוּ הַגָּלִילִים... יֶהֱמֶה הַגָּלִיל – כֹּה יֶהֱמֶה לְבָבִי; רוֹבִי בְּצִדִּי, וְסוּסִי עֲרָבִי. גִּילוּ הַגָּלִילִים... הַגָּלִיל, הַגָּלִיל, אַךְ אַתָּה גָּלִילִי, אֵין שָׂשׂוֹן כִּשְׂשׂוֹנִי וְגִיל אֵין כְּגִילִי! גִּילוּ הַגָּלִילִים... הַלַּיְלָה הוּא הוֹלֵךְ הֲלֹך וַחֲזֹר; שֶׁמֶשׁ הַגָּלִיל כְּאֵשׁ עַל הַר תָּבוֹר. גִּילוּ הַגָּלִילִים... זוּלָתְךָ, הַגָּלִיל, מַה לִּי וּמִי לִי? הַגָּלִיל, הַגָּלִיל, אַךְ אַתָּה גָּלִילִי! גִּילוּ הַגָּלִילִים...גילו הגלילים גיבורי החיל! שישו ושמחו יומם וליל! גילו הגלילים גיבורי החיל! שישו ושמחו יומם וליל! מחשכת הלילה עולה קול חליל, שירו ישמיע שומר הגליל. גילו הגלילים... יהמה הגליל – כה יהמה לבבי; רובי בצדי, וסוסי ערבי. גילו הגלילים... הגליל, הגליל, אך אתה גלילי, אין ששון כששוני וגיל אין כגילי! גילו הגלילים... הלילה הוא הולך הלוך וחזור; שמש הגליל כאש על הר תבור. גילו הגלילים... זולתך, הגליל, מה לי ומי לי? הגליל, הגליל, אך אתה גלילי! גילו הגלילים...

הנוסח "גילו הכשדים" נכלל במהדורה העברית של המחזה "זרובבל" לפי כתב יד מראשון לציון (כנראה משנת 1903) ואפשר שזה הנוסח המקורי. קראו עוד במאמרו של נתן שחר "גילו הגלילים גיבורי החיל" (מתוך "עת-מול", גליון 198, אדר ב' תשס"ח).

במחזה נתחבו בלי זיהוי שמות המחברים שירים נוספים, עם זאת, קצנלסון היה בעת העלאת השיר במסגרת ההצגה  בן 18 בלבד ומתעורר חשד שנוסח מקורי זה אינו מאת קצנלסון. 

הנוסח המקורי שכתב קצנלסון נקרא "שיר הגליל". הבית "גילו הגלילים..." מופיע בו כמוטו לפני תחילת השיר. אחריו, השיר מתחיל בשני בתים נוספים:

היום ארך פרסה
והערב רק אמה
באתי הגליל
עם שקיעת החמה

אך שקעה השמש
ויהי ליל חשכה
לא אראה אדמתך
רק ארח את ריחה

באותו לחן גם "יוסוף אפנדי".

---

דברי יעקב מזור, מתוך חוברת התקליטור יפים הלילות בכנען:

השיר נמנה עם שירי העלייה השנייה אשר היו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי לדורותיו. שרו אותו ילדי הארץ והחלוצים בכל הנסיבות האפשריות: בבית, בבתי הספר, בתנועות הנוער, בכנסים ציבוריים וכדומה. בריקוד ההורה שרו את הפזמון לבדו עם כל הלחן. כמעט במקביל נוצר וריאנט שהתאים לתנועת המכבי ולחנוכה כאחד: "גילו המכבים גיבורי החיל...". בגרסה זו הוא מושר בשירת מענה. הלחן, לפי סגנונו, אפשר שהוא ניגון ריקוד חסידי. מכל מקום, מנגינת הפזמון של השיר מבוססת על מוטיבים אשר מרכיבים את הקטע הראשון של שני ניגוני ריקוד חסידיים. אחד הניגונים נמנה עם הרפרטואר של חסידי צאנז.

האזינו לנעימה החסידית כאן (תזמון 2:42 עד 3:04) וכן כ"ניגון טולנא" בביצוע זאב קיציס ו"לובלין בלוז".

מקור: "שירי עמי (Songs of my People)", Anshe Emet Synagoogue, 1938, עמוד 241-242

מקור: "ספר המועדים, כרך ה: ימי מועד וזיכרון - ראש חודש, חנוכה, חמישה עשר בשבט", אגודת עונג שבת (אוהל שם) בתל אביב ע"י דביר, תשי"ז 1957

מקור: "גן ילדים", "האור", ורשה, 1918

מקור: "גן ילדים", "האור", ורשה, 1918