כך תופר החייט

כָּךְ תּוֹפֵר חַיָּטֵנוּ כָּךְ תּוֹפֵר הַחַיָּט יוֹם וְלֵיל גַּבּוֹ כָּפוּף וּשְׂכָרוֹ הוּא צְרוֹר נָקוּב כָּךְ תּוֹפֵר חַיָּטֵנוּ כָּךְ תּוֹפֵר הַחַיָּט לוּ הָיְתָה אִמִּי יוֹדַעַת כִּי לִבְּנָהּ אֵין כַּר וְסַעַד כָּךְ תּוֹפֵר חַיָּטֵנוּ כָּךְ תּוֹפֵר הַחַיָּט עֵת יוֹם הַשַּׁבָּת מַגִּיעַ מְעַקְּמָה אִשְׁתִּי אֶת פִּיהָ כך תופר חייטנו כך תופר החייט יום וליל גבו כפוף ושכרו הוא צרור נקוב כך תופר חייטנו כך תופר החייט לו הייתה אמי יודעת כי לבנה אין כר וסעד כך תופר חייטנו כך תופר החייט עת יום השבת מגיע מעקמה אשתי את פיה

האזינו לביצוע בשפת המקור (יידיש) מפי אלן מילס (Alan Mills).

מספר חוקר הזמר החסידי, יעקב מזור:

השיר נדפס ב: Schack, Sarah & Cohen, Ethel, "Yiddisch folk songs", New York, 1924, עמ' 42. בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה הושר בחוגים חסיידים בארץ וגם בחו"ל. [קראו עוד מדבריו של מזור בשיר "עוד לא נותקה השלשלת" החולק עם "כך תופר החייט" קטע מנגינה משותף – זֶמֶרֶשֶׁת]. באותו לחן גם "הגיברת עליזה מטיילת ברחוב".

לשיר נדפסו תרגומים נוספים: "בעלי מלאכה" של יחיאל היילפרין מותאם לווריאנט של הלחן כבר ב"זמירות: קובץ ראשון" (תרע"ב 1912, כלומר לפני המקור שמזור הביא לעיל), ובו גם בתים על סנדלר, נגר, נפח ואופה. חלק הלחן המובא בדף הנוכחי משמש שם כחלק הפזמון בלבד. 

כמו כן, לשיר תרגומים מאוחרים יותר ולא לגמרי מותאמים לזמרה: הנה כך תופר חייט (תרגום נתן מארק, נדפס באוסף סקולץ לשירי עם יהודיים מרומניה); הנה כך יתפור חייט (נדפס באנתולוגיה לשירי עם ביידיש, כרך ג', עמ' 161).