המילים: תהלים קכ"ו
על הלחן מספר חנן זוסמן:
דומה שלחנו של מינקובסקי לשיר המעלות (תהלים קכ"ו) מדגים היטב את החזנות אותה שאף ליצור ולהנחיל. זהו גם פרק החזנות הידוע ביותר בציבור הרחב וזהו גם לחנו היחידי (!) של מינקובסקי ששרד את שיניו הנמרצות של הזמן. צחוק הגורל הוא שגם זה הודות להקלטה המפורסמת של החזן יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט שהיה הראשון להקליט את היצירה (רוזנבלט ומינקובסקי היו קרובי משפחה וילידי אותה העיר) למרות התנגדותו הנחרצת של מינקובסקי להקלטות (ראה כאן).
עדות לפופלאריות ולאהדה שבה נתקבלה היצירה ניתן למצוא בעובדה שחוגי הציונות הדתית הציעוה כהמנון הלאומי, הצעה שנדחקה לבסוף מפניה של "התקווה". יש בלחן התאמה נפלאה לרוח המזמור וזרימה אורגנית עם כללי הפיסוק והטעמים. המזמור עצמו רווי בכיסופי גאולה. יש בו תחושת עצב קיומי ואיזו עגמומיות שנובעת מהתמשכות הגלות ומאי-הוודאות לגבי זמן הגאולה. כן עולה ממנו התחושה כאילו הגאולה היא פרי חלום או הזיה. עם זאת יש במזמור גם שמחה זהירה ושברירית שמקורה בתקוותו היוקדת של העם לגאולה המיוחלת. לחנו של מינקובסקי מיטיב להעביר תחושות אלה. יש בלחן איזו מידה של עצבות חולמנית ויחד עמה גם שמחה וחגיגיות הנובעות מהאמונה שלא נתעממה בגאולת הד.
האזינו לשיר בביצועים נוספים:
ראו הלחנות נוספות של הפרק או רובו: שיר המעלות בלחן עממי-אשכנזי 1 ובלחן עממי-אשכנזי 2, וכן "בשוב ה'" בלחן אידלזון, בלחן מרגובסקי ובלחן עלי הלפרין.
בשנת 2021 הוציא לאור אורי אהרן את הספר "מעלות השיר" ובו 71 לחנים אשכנזיים שונים ל"שיר המעלות".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 10.04.2022 18:57:22
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם