שיר העמק

זֶה הַזְּמַן עָשָׂה אֱלוֹהַּ בּוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמַח יֶשַׁע לָנוּ מִגָּבוֹהַּ בְּאַרְצֵנוּ פֹּה זָרַח. עֵמֶק יִזְרְעֶאל טוֹב נוֹף הוּא הוּא נִגְאָל, הֶאָח, הֶאָח! בַּר וָפֶרִי יַעֲטֹף הוּא אָנוּ בּוֹ עִמּוֹ נִפְרַח. תַּחַת הַר וְהַר גִּלְבּוֹעַ בְּנֵי "אַל טַל וְאַל מָטָר" בָּאוּ חֲלוּצִים לִזְרֹעַ נָבוּ, נָאווּ גַּיְא וָהַר. יַד חָלוּץ, אִם רַק עָמָלָה יַד הָעָם זֶה בֶּן אַל מוֹת. אֲדָמָה אֲשֶׁר קֻלָּלָה הִיא בְּרָכָה וּשְׂדֵה תְּרוּמוֹת. מַה יִּשְׂגֶּה עוֹד כָּל הַשֶּׁטַח עַם גָּדוֹל יָבוֹא לִירֹשׁ יַעַל, יֵשֵׁב פֹּה לָבֶטַח, עֹז לָבוֹשׁ, פָּרוֹץ, כָּבוֹשׁ! אָח, אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ הַלְּאֻמִּי, הָעָם הַנָּד! עִם אוֹתֶךָ, עִם אֵתֶךָ הֵנָּה בּוֹא לִחְיוֹת עַד עַד!זה הזמן עשה אלוה בו נגילה ונשמח ישע לנו מגבוה בארצנו פה זרח. עמק יזרעאל טוב נוף הוא הוא נגאל, האח, האח! בר ופרי יעטוף הוא אנו בו עמו נפרח. תחת הר והר גלבוע בני "אל טל ואל מטר" באו חלוצים לזרוע נבו, נאוו גיא והר. יד חלוץ, אם רק עמלה יד העם זה בן אל מות. אדמה אשר קוללה היא ברכה ושדה תרומות. מה ישגה עוד כל השטח עם גדול יבוא לירוש יעל, ישב פה לבטח, עוז לבוש, פרוץ, כבוש! אח, אשרי יושבי ביתך הלאומי, העם הנד! עם אותך, עם אתך הנה בוא לחיות עד עד!

מילים: קדיש יהודה (לייב) סילמן
לחן: לודוויג ואן בטהובן

עברית Кириллица Latin

פרטים נוספים

ביצוע: חני ליבנה, דורית פרקש

עיבוד: נחום היימן
נכלל בתקליטור: משירי קדיש יהודה סילמן - פז כולה, רז כולה

על השיר

קדיש יהודה סילמן הקדיש את השיר למנחם אוסישקין.

כותב מנשה רבינא, "סוללי הדרך לזמר העברי", בתוך "ספר העלייה השלישית" (עם עובד, 1964), עמ' 845:

מתוך הלהיטות אחרי זמר חדש ומילים שתהיינה הולמות את הרגע החגיגי (וכל שעה היתה אז בבחינת "רגע חגיגי"), אי אפשר היה להימנע גם מתופעות מצחיקות, המעוררות בנו כיום חיוך סלחני, כגון "שיר העמק" מאת קדיש יהודה סילמן, שהוגש למנחם אוסישקין ותכנו פריחת הארץ . . . לשיר זה התאים הקומפוזיטור-המוסיקולוגי-הרופא מרדכי זנדברג [מלחין מוסיקה קונצרטית מודרנית שלא האריך לשבת בארץ] לחן פשוט, עממי, קל לזימרה. הלחן לא היה משלו אלא שאוב ממקור חשוב ומכובד מאוד - מן הפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית של בטהובן . .. אולם, גם סילמן וגם זנדברג ואפילו זכותו של בטהובן אשר עמדה לו, לא יכלו להפיח ב"שיר העמק" רוח חיים... במבוא לספר "הבה נרננה", שיצא לאור בשנת תפר"ח בירושלים/תל-אביב, כתב סילמן כי "לא מעט יהיה שכרי אם על האמירה: "אין מה לשיר בלשון העברית" ינסה ספר זה לתת תשובה". ואכן מצויים בספר כמה שירים מתורגמים מאידיש וכמה שירי עם ארצישראליים שזכו לתפוצה באותה תקופה. אך "שיר העמק" אינו שייך אליהם.

וידיאו: "שיר לעמק" בביצוע נחום ונגרוב.

תרגומים עבריים לטקסט הגרמני המקורי:

"אלי גיל" (וראו שם את פרטי המקור)
"השמחה"
"אל השמחה", תרגומו של אפרים דרור

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים

מתוך "קדיש יהודה סילמן: לכו נרננה"

תגיות

שירי מולדת חלוצים וחלוצות לחנים קלאסיים העמקים

עדכון אחרון: 10.02.2021 20:14:45

חברה לתועלת הציבור בע"מ

© זכויות היוצרים ביצירות (מילים, לחן, עיבוד) שמורות למחברים (ו/או לאקו"ם בע"מ) עד 70 שנים לאחר מותם.
השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע לזֶמֶרֶשֶׁת או לא אותר על ידה נעשה על פי סעיף 27א (א) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007.
בעל זכות יוצרים המבקש לחדול משימוש ביצירה באתר מוזמן ליצור קשר.

לידיעתכם: אין זכויות יוצרים על הקלטות שנוצרו עד לשנת 1966 (כולל) - הן נחלת הכלל (בהתאם לתיקון מס' 3 לחוק זכות יוצרים תשס"ח-2007).
אין זכויות יוצרים על צילומים שנוצרו עד לשנת 1970 (כולל) - הם נחלת הכלל (בהתאם לסעיף 78(ט) לחוק).
הקלטות השמע, הצילומים, התווים, המאמרים ויתר התכנים ופריטי המידע מפורסמים באתר באדיבות בעלי הזכויות וזֶמֶרֶשֶׁת ונועדו לשימוש פרטי, לא מסחרי, בלבד.
אין להעתיק או לעשות כל שימוש בתכני האתר לכל מטרה אחרת ללא קבלת אישור מראש, בכתב, מזֶמֶרֶשֶׁת ומבעלי הזכויות.

עיצוב אתר, בנייה ותכנות: כספית
דיוור אלקטרוני באמצעות