תְּכֵלֶת שָׁמַיִם מוֹשֶׁכֶת בָּרוֹם וְסוֹד אֵין הַחֵקֶר מוֹשֵׁךְ אֱלֵי תְּהוֹם. כָּל יָגוֹן וְכָל אֹשֶׁר וְגִיל מְלֵא פַּחַד – עַל גַּלַּיִךְ, כִּנֶּרֶת, לָשׁוּט עַד בְּלִי סוֹף, בָּךְ הִשְׁתַּקֵּף וְלֶאֱהֹב, לֶאֱהֹב, הִשְׁתַּפֵּךְ בְּרִנָּה וּבְבֶכִי גַּם יַחַד. כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, אַתְּ פֶּלֶא כָּל-פֶּלֶא, אֱלֹהַּ הַנֵּצַח בָּךְ חַי בִּתְהוֹמוֹת, תַּחַת שָׁמַיִךְ לִחְיוֹת וְלָמוּת! אַתְּ פֶּלֶא כָּל-פֶּלֶא עֲלֵי אֲדָמוֹת.תכלת שמים מושכת ברום וסוד אין החקר מושך אלי תהום. כל יגון וכל אושר וגיל מלא פחד – על גלייך, כינרת, לשוט עד בלי סוף, בך השתקף ולאהוב, לאהוב, השתפך ברינה ובבכי גם יחד. כינרת, כינרת, את פלא כל-פלא, אלוה הנצח בך חי בתהומות, תחת שמייך לחיות ולמות! את פלא-כל-פלא עלי אדמות.