שִׂישִׂי אַדְמַת הַשָּׁרוֹן, נוֹף עֵינוֹת מַיִם וָיָם. שׁוּב בָּךְ כָּל רֶגֶב יָרֹן, שׁוּב בָּךְ פּוֹרְחָה תִּקְוַת-עַם. מְקוֹם שָׁם מֵאוֹת בַּשָּׁנִים שִׁמְמוֹן-מָוֶת קִנֵּן, מְקוֹם שָׁם הַשֶּׁמֶשׁ הִכָּה בְּשׁוֹט אַכְזָרִי עֵירֹם תֵּל, – דּוֹר מֻזְמָן לְחַיִּים קָם וְעוֹבֵד וּמְרַנֵּן. שִׂישִׂי אַדְמַת הַשָּׁרוֹן, עֵמֶק כְּגַן רַעֲנָן! וּמִבְּנֵי בְּרַק עַד זִכְרוֹן שׁוּב בָּךְ יִנָטַּע וִירֻנַּן.שישי אדמת השרון, נוף עינות מים וים. שוב בך כל רגב ירון, שוב בך פורחה תקוות-עם. מקום שם מאות בשנים שממון-מות קינן, מקום שם השמש הכה בשוט אכזרי עירום תל, – דור מוזמן לחיים קם ועובד ומרנן. שישי אדמת השרון, עמק כגן רענן! ומבני ברק עד זכרון שוב בך יינטע וירונן.