אִם אֵיד כְּמוֹ סֶלַע –
כְּמוֹ פַּטִּישׁ אֲנִי.
וַאֲנִי כַּמַּיִם –
אִם תְּלָאָה רָשֶׁף;
כַּמַּיִם –
אִם תְּלָאָה רָשֶׁף.
לִבִּי בְּבוֹאָהּ יֶחֱזַק
כִּי הוּא כְמוֹ סַהַר:
מְאוֹרוֹ יֶחֱזַק בַּנָּשֶׁף.אם איד כמו סלע
כמו פטיש אני
ואני כמים
אם תלאה רשף
כמים
אם תלאה רשף
לבי בבואה יחזק
כי הוא כמו סהר
מאורו יחזק בנשף
|
|
|
מילים: שם טוב בן יוסף פלקירה
לחן: עממי חסידי
|
|
אִם אֵיד כְּמוֹ סֶלַע –
כְּמוֹ פַּטִּישׁ אֲנִי.
וַאֲנִי כַּמַּיִם –
אִם תְּלָאָה רָשֶׁף;
כַּמַּיִם –
אִם תְּלָאָה רָשֶׁף.
לִבִּי בְּבוֹאָהּ יֶחֱזַק
כִּי הוּא כְמוֹ סַהַר:
מְאוֹרוֹ יֶחֱזַק בַּנָּשֶׁף. אם איד כמו סלע
כמו פטיש אני
ואני כמים
אם תלאה רשף
כמים
אם תלאה רשף
לבי בבואה יחזק
כי הוא כמו סהר
מאורו יחזק בנשף
 פרטים נוספים
|
מתוך "מבחר השירה העברית"
|
אִם אֵיד כְּמוֹ-סֶלַע – כְּמוֹ פַּטִּישׁ אֲנִי,
וַאְנִי כְמַיִם – אִם-תְּלָאָה רָשֶׁף;
לִבִּי בְּבוֹאָהּ יֶחֱזַק, כִּי הוּא כְמוֹ-
סַהַר, מְאוֹרוֹ יֶחֱזַק בַּנָּשֶׁף. אם איד כמו סלע כמו פטיש אני
ואני כמים אם תלאה רשף
לבי בבואה יחזק כי הוא כמו
סהר מאורו יחזק בנשף
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך "מבחר השירה העברית" (עמ' רפ"ח) בעריכת חיים בראדי ובהשתתפות מאיר וינר, הוצאת "אינזל", תרפ"ב. נוסח זה רווח מאוד, אולם ניקודו שנוי במחלוקת (במקור הטקסט של פלקירה אינו מנוקד).
|
מתוך "המבקש"
|
אם איד כמו סלע כמו פטיש אני:
ואני כמים אם התלאה רשף:
לבי בבואה יחזק כי היא כמו:
*סהר מאורה יחזק בנשף: אם איד כמו סלע כמו פטיש אני:
ואני כמים אם התלאה רשף:
לבי בבואה יחזק כי היא כמו:
*סהר מאורה יחזק בנשף:
פרטים נוספים
על הגרסה: כך מופיע השיר בספרו של הפייטן בן-יוסף פלקירה "המבקש" (עמ' כ"ז): ללא ניקוד ועם מספר הבדלים ביחס לנוסח המוכר כיום ("התלאה", "מאורה").
|
|
|
ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2000
מקור: תקליטור של חבורת שהם
|
|
ביצוע: ותיקי "המחנות-העולים"שנת הקלטה: 11.10.1990
מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו
באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין
להקלטה המלאה.
הקליט: יעקב מזור
ביצוע: מקהלת המיולהעיבוד: יצחק אדלשנת הקלטה: 2008
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
מתוך קונצרט של המקהלה שנערך ב-14.5.2008 והוקלט על-ידי רגב איילון.
ההקלטה מובאת באדיבותו ובאדיבות המקהלה.
עיבוד למקהלה בשלושה קולות שווים. העיבוד נדפס בספרו של אדל "לשוננו רינה", עמ' 43 - 45.
ביצוע: יוסף שפינדלשנת הקלטה: 1935
פסנתר: מאיר רוזנשטיין
מתוך התקליטור "
יוסף מנור שפינדל - למה עזבתיני
"
ביצוע: עזרא כדורישנת הקלטה: 28.5.1990
מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו
באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין
להקלטה המלאה.
ביצוע: זמרשת, משתתפי האירועשנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
ביצוע: מקהלת המיולהעיבוד: יצחק אדלשנת הקלטה: 2007
מקור: ערב ליצחק אדל
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
באדיבות מקהלת המיולה והמדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי.
המילים מתוך ספר "המבקש" (עמ' כ"ז), שם מובא הטקסט ללא ניקוד.
מקור הלחן הוא הניגון החסידי "ותיגלה ותיראה מלכותך עלינו", לפי יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי", קתדרה 115, עמ' 101. מזור גם דן באופן השוואתי בשינויים שעבר לחן זה בנוסח שהתאים שמואל נבון לשיר "עץ נטעתי" (דיון בעמ' 115, השוואה בתווים בעמ' 117).
את דברי אליהו הכהן, מתוך חוברת התקליטור ליוסף שפינדל, מביא מיכאל קוכמן:
את השיר שיבץ המחבר בתחילת "ספר המבקש" שלו, שעלילתו עוסקת באיש צעיר המבקש לגלות מהי החכמה האמיתית שכדאי להתמסר לה. בחיפושיו הוא נודד ממקום למקום ומראיין שישה-עשר אנשים בעלי תחומי עניין שונים במטרה ללמוד מהם ולהשתלם במקצועם. מסעו מסתיים אצל הפילוסוף. הספר הבנוי כמקאמה נדפס לראשונה כשלוש מאות שנה לאחר חיבורו (קראקה, 1606) ומאז יצא במהדורות אחדות. מנגינת השיר היא חסידית.
שיר זה היה מושר במסיבות "עֹנג שבת" שנערכו בבית "אהל שם" בתל אביב בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים. מי שהביא את המנגינה לידיעת הציבור בארץ הוא מנשה רבינא שהיה מורה ומלחין, וערך את הערבים הללו. בשנת 1930 הוא כלל שיר זה בשירון "זמירות לעם" שהוצא לתועלת משתתפי מפגשים אלה.
אריה אורי העיד ב2.7.1991 בפני יעקב מזור (כאן, תזמור 23:38) כי שמע את השיר מבן דודו פנחס ביבנאל ב1929 עת היה בן חמש.
עוד באותו לחן: שיר ביידיש Sug Mir Du Shein Meidele (ספרי לי עלמה יפה). האזינו לביצוע מרתה שלמה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
evyatar@zemereshet.co.il.
