חזק לב

העתקת מילות השיר

אִם אֵיד כְּמוֹ סֶלַע – כְּמוֹ פַּטִּישׁ אֲנִי. וַאֲנִי כַּמַּיִם – אִם תְּלָאָה רָשֶׁף; כַּמַּיִם – אִם תְּלָאָה רָשֶׁף. לִבִּי בְּבוֹאָהּ יֶחֱזַק כִּי הוּא כְמוֹ סַהַר: מְאוֹרוֹ יֶחֱזַק בַּנָּשֶׁף.אם איד כמו סלע כמו פטיש אני ואני כמים אם תלאה רשף כמים אם תלאה רשף לבי בבואה יחזק כי הוא כמו סהר מאורו יחזק בנשף
מילים: שם טוב בן יוסף פלקירה
לחן: עממי חסידי

אִם אֵיד כְּמוֹ סֶלַע –
כְּמוֹ פַּטִּישׁ אֲנִי.
וַאֲנִי כַּמַּיִם –
אִם תְּלָאָה רָשֶׁף;
כַּמַּיִם –
אִם תְּלָאָה רָשֶׁף.

לִבִּי בְּבוֹאָהּ יֶחֱזַק
כִּי הוּא כְמוֹ סַהַר:
מְאוֹרוֹ יֶחֱזַק בַּנָּשֶׁף.
אם איד כמו סלע
כמו פטיש אני
ואני כמים
אם תלאה רשף
כמים
אם תלאה רשף

לבי בבואה יחזק
כי הוא כמו סהר
מאורו יחזק בנשף




 פרטים נוספים


מתוך "מבחר השירה העברית"   העתקת מילות השיר

 



אִם אֵיד כְּמוֹ-סֶלַע – כְּמוֹ פַּטִּישׁ אֲנִי,
וַאְנִי כְמַיִם – אִם-תְּלָאָה רָשֶׁף;
לִבִּי בְּבוֹאָהּ יֶחֱזַק, כִּי הוּא כְמוֹ-
סַהַר, מְאוֹרוֹ יֶחֱזַק בַּנָּשֶׁף.
אם איד כמו סלע כמו פטיש אני
ואני כמים אם תלאה רשף
לבי בבואה יחזק כי הוא כמו
סהר מאורו יחזק בנשף




 פרטים נוספים


מתוך "המבקש"   העתקת מילות השיר

 



אם איד כמו סלע כמו פטיש אני:
ואני כמים אם התלאה רשף:
לבי בבואה יחזק כי היא כמו:
*סהר מאורה יחזק בנשף:


 פרטים נוספים

ביצוע:

 

חבורת רננים 
הקלטות נוספות

על השיר

המילים מתוך ספר "המבקש" (עמ' כ"ז), שם מובא הטקסט ללא ניקוד.

מקור הלחן הוא הניגון החסידי "ותיגלה ותיראה מלכותך עלינו", לפי יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי", קתדרה 115, עמ' 101. מזור גם דן באופן השוואתי בשינויים שעבר לחן זה בנוסח שהתאים שמואל נבון לשיר "עץ נטעתי" (דיון בעמ' 115, השוואה בתווים בעמ' 117).

את דברי אליהו הכהן, מתוך חוברת התקליטור ליוסף שפינדל, מביא מיכאל קוכמן:

את השיר שיבץ המחבר בתחילת "ספר המבקש" שלו, שעלילתו עוסקת באיש צעיר המבקש לגלות מהי החכמה האמיתית שכדאי להתמסר לה. בחיפושיו הוא נודד ממקום למקום ומראיין שישה-עשר אנשים בעלי תחומי עניין שונים במטרה ללמוד מהם ולהשתלם במקצועם. מסעו מסתיים אצל הפילוסוף. הספר הבנוי כמקאמה נדפס לראשונה כשלוש מאות שנה לאחר חיבורו (קראקה, 1606) ומאז יצא במהדורות אחדות. מנגינת השיר היא חסידית.

שיר זה היה מושר במסיבות "עֹנג שבת" שנערכו בבית "אהל שם" בתל אביב בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים. מי שהביא את המנגינה לידיעת הציבור בארץ הוא מנשה רבינא שהיה מורה ומלחין, וערך את הערבים הללו. בשנת 1930 הוא כלל שיר זה בשירון "זמירות לעם" שהוצא לתועלת משתתפי מפגשים אלה.

אריה אורי העיד ב2.7.1991 בפני יעקב מזור (כאן, תזמור 23:38) כי שמע את השיר מבן דודו פנחס ביבנאל ב1929 עת היה בן חמש.

עוד באותו לחן: שיר ביידיש Sug Mir Du Shein Meidele (ספרי לי עלמה יפה). האזינו לביצוע מרתה שלמה.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 01.01.2023 00:41:58


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: