מילים (4 גרסאות)
צְאוּ אֵלַי, יְלָדִים!
יוֹרֵד גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם חַי,
וּנְטָפָיו מָה רֵיחָנִים.
יוֹרֵד חֶסֶד יָהּ.
יוֹרֵד עַל הַכֹּל.
צְאוּ יְלָדִים,
צְאוּ בְּמָחוֹל!
הוֹי יְלָדִים צְאוּ אֵלַי
יוֹרֵד גֶּשֶׁם גֶּשֶׁם חַי
נְטָפָיו מָה רֵיחָנִים!
יוֹרֵד חֶסֶד-יָהּ עַל כֹּל
צְאוּ, חֲשׂוּפֵי-רֹאשׁ, לָחוּל
בְּעִגּוּל וּבִרְנָנִים
אַל חֲשֹב וְאַל שְׁאֹל
יְלָדִים יִגְדְּלוּ כִּגְדֹל
פִּרְחֵי שָׂדֶה נָאוִים
רֵד-נָא גֶּשֶם וַחֲזַק
עַד כָּל יֶלֶד כַּעֲנָק
יִגְדַּל רָם כְּעָבִים
אַ רעגנדל גאָר וווּנדערלעך,
שמעקנדיקע טרעפּעלעך!
אַ רעגנדל איז גאָטס גענאָד,
קומט אַרויס און טאַנצט אַ ראָד,
מיט בלויזע פֿיס און קעפּעלעך!
גאָרנישט קלערן, גאָרנישט פֿרעגן,
קינדער וואַקסן אויפֿן רעגן,
ווי בלומען, ווי די זאַנגען!
נאַק'טע קעפּלעך, נאַק'טע פֿיס,
וואַקסט פֿון יעדן קינד אַ ריז,
ביזן הימל צו דערלאַנגען!
הקלטות (5)
על השיר
השיר העברי הוא תרגום לשיר מאת י. ל. פרץ שזכה ביידיש ללחן אחר מאת ישראל גלאטשטיין (האזינו להקלטת שדה של הספרייה הלאומית בפי אסתר שוורץ-מאירוביץ, תזמון 53:20). הטקסט היידי נדפס בגליון יוני 1915 של העיתון "גרייניקע ביימעלעך". תודה לאליעזר ניבורסקי על איתור המקור היידי. הלחן נדפס בשנת 1920 בספר בעריכת יצחק קצנלסון "געזאנג און שפיעל : די ערשטע שפיעל און ליעדער-זאמלונג פאר יודישע קינדער", עמ' 107.
התרגום נדפס ב"הארץ - שבועון לילדים", שנה א' גליון כ"א (י"ז בסיוון תרפ"א, 23.6.1921 [לא בעונת הגשמים...]), עמ' 1. על התרגום חתום י. פ. הוא יעקב פיכמן העורך ואחד הכותבים הראשיים בעיתון זה.
ראו את השיר העברי בגרסת מילים שונה מעט בלחן נחום נרדי. וריאנט נוסף של הטקסט זכה ללחן עזרא אהרון.
בשירונו של גרינשפון מיוחסות המילים בשוגג לזלמן שניאור. כבר מאיר נוי בכרטסתו ציין שזו שגיאה והמחבר הנכון הוא י. ל. פרץ.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
