לְמַסְגֵּר אֻמָּן שׁוּלְיָה הָיָה רָגִיל לְאַט לַעֲבֹד, וְעֵת כִּי בָּאָה עֵת לִזְלֹל מְמַהֵר הָיָה מְאֹוד: רִאשׁוֹן לַסִּיר הוֹשִׁיט יָדוֹ כַּזַּיִת לֹא הִשְׁאִיר. חָרוּץ כָּמוֹהוּ לִזְלִילָה נֶעְדָּר מִכָּל הָעִיר. הוֹ הוֹ הוֹ... הַשּׁוּלְיָה אֵינוֹ טִפֵּשׁ: עֲבוֹדָה הֵן לֹא תִּתֵּן לוֹ כְּלוּם, לֹא תּוֹסִיף מְאוּם, מְאוּם. דּוּ דּוּ דּוּם... לַשּׁוּלְיָתוֹ אֻמָּן אָמַר אֶזְכֹּר אֶת הַפִּתְגָּם: אֱכֹל אֱכֹל וּבְמִדָּה עֲבֹד כְּבֶן אָדָם. אֱכֹל אֱכֹל וּבְמִדָּה לֹא כֵן, לֹא כֵן אַתָּה: לְאַט כֹּה לֹא עָבַד עוֹד אִישׁ וְלֹא אָכַל כֹּה חִישׁ. הוֹ הוֹ הוֹ...למסגר אומן שוליה היה רגיל לאט לעבוד ועת כי באה עת לזלול ממהר היה מאד ראשון לסיר הושיט ידו כזית לא השאיר חרוץ כמוהו לזלילה נעדר מכל העיר הו הו הו הו הו הו הו השוליה אינו טיפש עבודה הן לא תיתן לו כלום לא תוסיף מאום מאום דו דו דום לשולייתו אומן אמר אזכור את הפתגם אכול אכול ובמידה עבוד כבן בן אדם אכול אכול ובמידה לא כן לא כן אתה לאט כה לא עבד עוד אישולא אכל כה חיש הו הו הו הו הו הו הו השוליה אינו טיפש עבודה הן לא תתן לו כלום לא תוסיף מאום מאום דו דו דום, דו דו דום

מקליטה: רותי פריד