סוֹבְבוּנִי לַהַט, אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, רַקְּדוּ לִי שִׁיר יָחִיד, זֶה הַזֶּמֶר, זֶה וְאֵין אַחֵר עוֹד, אֵין אַחֵר עוֹד לְתָמִיד. טוֹב, טוֹב, טוֹב, טוֹב, טוֹב, טוֹב. טוֹב הַזֶּמֶר עַד אֵין סוֹף, לֹא יִתַּם, לֹא יַחֲלֹף בִּלְבָבֵנוּ הַקּוֹדֵחַ מִתְּלָמִים וּמִיָּרֵחַ. לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה – וּבְשֶׁקֶט מִתְלַקֵּחַ הַמָּחוֹל, כָּל חַיֵּינוּ אֲבוּקָה דּוֹלֶקֶת לַמָּחָר וְלָאֶתְמוֹל. סֹב, סֹב, סֹב, סֹב, סֹב, סֹב, סֹב נָסֹבָּה עַד אֵין סוֹף, לֹא יִתַּם, לֹא יַחֲלֹף בְּלֵילֵנוּ הַזּוֹרֵחַ הַמָּחוֹל הַמִּתְלַקֵּחַ.סובבוני להט, אש בוערת, רקדו לי שיר יחיד זה הזמר, זה ואין אחר עוד, אין אחר עוד לתמיד. טוב, טוב, טוב, טוב, טוב, טוב. טוב הזמר עד אין סוף, לא יתם ולא יחלוף בלבבנו הקודח מתלמים ומירח. לילה, לילה, לילה - ובשקט מתלקח המחול; כל חיינו אבוקה דולקת למחר ולאתמול. סוב, סוב, סוב, סוב, סוב, סוב, סוב נסובה עד אין סוף, לא יתם ולא יחלוף בלילנו הזורח המחול המתלקח.