הקטן
גופן
הגדל
גופן
סטנקה ראזין (תרגום אלי סט)
מִנֵּכָר סְפִינָה חוֹזֶרֶת אֶל הַוּוֹלְגָה הָרְחָבָה, סְטֶנְקָה רָזִין עִם הַצֶּוֶת – מְשַׁיְּטִים, רוּחָם טוֹבָה. בַּחַרְטוֹם, שָׁם סְטֶנְקָה רָזִין, עַל בִּרְכָּיו הַנְּסִיכָה הוּא חוֹגֵג שָׁם עִם הַפַּרְסִית לֵיל כְּלוּלוֹת כַּהֲלָכָה. מֵאָחוֹר שָׁמַע הוּא לַחַשׁ: "אֵיךְ נִמְכַּרְנוּ? זוֹ בּוּשָׁה! הוּא הָיָה אִתָּהּ רַק לַיְלָה – כְּבָר מָכוּר הוּא לָאִשָּׁה". בּוּז-רֵעָיו פָּגַע בִּסְטֶנְקָה אַף יוֹתֵר מִגַּל אַכְזָר אֶת הַנְּסִיכָה חִבֵּק אָז וּבְקוֹל חָנוּק אָמַר: "אֶת הַטַּעַם שֶׁל שְׂפָתַיִךְ לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָמִים, אַךְ יָקְרָה לִי שִׁבְעָתַיִם אַחֲוַת הַלּוֹחֲמִים". הַנְּסִיכָה, עֵינָהּ דּוֹמַעַת וְלִבָּהּ מִדְפֹק פָּסַק כְּמוֹ שׁוֹמַעַת לֹא שׁוֹמַעַת אֶת דְבָרָיו שֶׁל הַקּוֹזָק: "ווֹלְגָה, אִמָּא וּמוֹלֶדֶת, אַתְּ נָהָר רוּסִי אֵיתָן, מַתָּנָה כָּזוֹ נִכְבֶּדֶת לָךְ קוֹזָק עוֹד לֹא נָתַן!" הוּא הֵנִיף אוֹתָהּ לַגֹּבַהּ וְהִשְׁלִיךְ מִן הַסִּפּוּן הַגַּלִּים הָיוּ לָהּ קֶבֶר... זֶה סוֹפוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר. מניכר ספינה חוזרת אל הוולגה הרחבה סטנקה ראזין עם הצוות משייטים רוחם טובה בחרטום שם סטנקה ראזין על ברכיו הנסיכה הוא חוגג שם עם הפרסית ליל כלולות כהלכה מאחור שמע הוא לחש אך נמכרנו זו בושה הוא היה איתה רק לילה כבר מכור הוא לאישה בוז רעיו פגע בסטנקה אף יותר מגל אכזר את הנסיכה חיבק אז ובקול חנוק אמר את הטעם של שפתיך לא אשכח לעולמים אך יקרה לי שבעתיים אחוות הלוחמים הנסיכה עינה דומעת וליבה מדפוק פסק כמו שומעת לא שומעת את דבריו של הקוזק: וולגה אימא ומולדת את נהר רוסי איתן מתנה כזו נכבדת לך קוזק עוד לא נתן הוא הניף אותה לגובה והשליך מן הסיפון הגלים היו לה קבר זה סופו של הסיפור.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: דמיטרי ניקולייביץ' סדובניקוב
תרגום: אלי סט
לחן: עממי רוסי
תרגום: 1961

מִנֵּכָר סְפִינָה חוֹזֶרֶת
אֶל הַוּוֹלְגָה הָרְחָבָה,
סְטֶנְקָה רָזִין עִם הַצֶּוֶת –
מְשַׁיְּטִים, רוּחָם טוֹבָה.

בַּחַרְטוֹם, שָׁם סְטֶנְקָה רָזִין,
עַל בִּרְכָּיו הַנְּסִיכָה
הוּא חוֹגֵג שָׁם עִם הַפַּרְסִית
לֵיל כְּלוּלוֹת כַּהֲלָכָה.

מֵאָחוֹר שָׁמַע הוּא לַחַשׁ:
"אֵיךְ נִמְכַּרְנוּ? זוֹ בּוּשָׁה!
הוּא הָיָה אִתָּהּ רַק לַיְלָה –
כְּבָר מָכוּר הוּא לָאִשָּׁה".

בּוּז-רֵעָיו פָּגַע בִּסְטֶנְקָה
אַף יוֹתֵר מִגַּל אַכְזָר
אֶת הַנְּסִיכָה חִבֵּק אָז
וּבְקוֹל חָנוּק אָמַר:

"אֶת הַטַּעַם שֶׁל שְׂפָתַיִךְ
לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָמִים,
אַךְ יָקְרָה לִי שִׁבְעָתַיִם
אַחֲוַת הַלּוֹחֲמִים".

הַנְּסִיכָה, עֵינָהּ דּוֹמַעַת
וְלִבָּהּ מִדְפֹק פָּסַק
כְּמוֹ שׁוֹמַעַת לֹא שׁוֹמַעַת
אֶת דְבָרָיו שֶׁל הַקּוֹזָק:

"ווֹלְגָה, אִמָּא וּמוֹלֶדֶת,
אַתְּ נָהָר רוּסִי אֵיתָן,
מַתָּנָה כָּזוֹ נִכְבֶּדֶת
לָךְ קוֹזָק עוֹד לֹא נָתַן!"

הוּא הֵנִיף אוֹתָהּ לַגֹּבַהּ
וְהִשְׁלִיךְ מִן הַסִּפּוּן
הַגַּלִּים הָיוּ לָהּ קֶבֶר...
זֶה סוֹפוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר.
מניכר ספינה חוזרת
אל הוולגה הרחבה
סטנקה ראזין עם הצוות
משייטים רוחם טובה

בחרטום שם סטנקה ראזין
על ברכיו הנסיכה
הוא חוגג שם עם הפרסית
ליל כלולות כהלכה

מאחור שמע הוא לחש
אך נמכרנו זו בושה
הוא היה איתה רק לילה
כבר מכור הוא לאישה

בוז רעיו פגע בסטנקה
אף יותר מגל אכזר
את הנסיכה חיבק אז
ובקול חנוק אמר

את הטעם של שפתיך
לא אשכח לעולמים
אך יקרה לי שבעתיים
אחוות הלוחמים

הנסיכה עינה דומעת
וליבה מדפוק פסק
כמו שומעת לא שומעת
את דבריו של הקוזק:

וולגה אימא ומולדת
את נהר רוסי איתן
מתנה כזו נכבדת
לך קוזק עוד לא נתן

הוא הניף אותה לגובה
והשליך מן הסיפון
הגלים היו לה קבר
זה סופו של הסיפור.


ביצוע: דודו זכאי
שנת הקלטה: 2014

 בלווי "תזמורת שפיה", בניצוח רמי בר-דוד.



על השיר

השיר הוא תרגום השיר הרוסי בעל אותו שם Стенька Разин ("סטנקה ראזין"), תרגום זה הושר בסניף "בורכוב" של תנועת "הנוער-העובד", בגבעתיים, בשנים 1961-2.

וידיאו: דודו זכאי בלווי "תזמורת שפיה" שר את תרגומו של אלי סט, כשברקע קטעים מסרט הקולנוע "סטנקה ראזין" של הבמאים איבן ראזבוב ואולגה פראוברז'נסקיה, 1939.

תרגום נוסף לאותו שיר "סטנקה ראזין" ושם מידע נוסף על השיר המקורי ועל תרגומו, תווים וגרסאות מילים וביצוע בשפת המקור - רוסית.   


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירים מתורגמים   לחנים רוסיים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם