מנוחה ושמחה (לחן חסידי 2)

מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו הֵמָּה מְעִידִים כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים כִּי בְּיָהּ אֲדֹנָי צוּר עוֹלָמִיםמנוחה ושמחה אור ליהודים יום שבתון יום מחמדים שומריו וזוכריו המה מעידים כי לשישה כול ברואים ועומדים שמי שמים ארץ וימים כל צבא מרום גבוהים ורמים תנין ואדם וחית ראמים כי ביה אדוניי צור עולמים

לחן של חסידי סטולין, נדפס ב"מוזיקאלישער פנקס" (1930) מפי יצחק זינגרמן מסטולין. נוסח הלחן ששר אריה אורי שונה בכמה פרטים, בעיקר בהתחלה.

חוקר המוסיקה החסידית יעקב מזור מוסר מידע שמסר לו חסיד קרלין מירושלים: 

הניגון הזה אכן מפורסם בקרלין כניגון על "מנוחה ושמחה", והניגון הוא בסגנון ולס. בקרלין יש יותר מחמישים ניגונים למילים "מנוחה ושמחה", ובדרך כלל הם ניגוני מארש, ומעטים הם באופי הוולס. המקור הוא בקרלין. הביאו לחסידי ארץ ישראל החסיד ר' נטע גלויברמאן (הנקרא נטע הודוקער) מסטולין, מקם שם שרו אותו ב"חצרו" של ר'ישראל (הינוקא) [מסטולין] 

ראו את מנוחה ושמחה (לחן חסידי 1) ושם הפניות ללחנים נוספים.

מקור: "מוזיקאלישער פנקס", אידישע היסטאריש-עטנאגראפישע געזעלשאפט, וילנה, תרפ"ז 1927 , עמוד 13