הקטן
גופן
הגדל
גופן
מנוחה ושמחה (לחן חסידי 2)
מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו הֵמָּה מְעִידִים כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: פייטן לא ידוע
לחן: עממי חסידי

מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים
יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים
שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו הֵמָּה מְעִידִים
כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים
שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים
כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים
תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים
כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: אריה אורי
שנת הקלטה: 19.6.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

על השיר

לחן של חסידי סטולין, נדפס ב"מוזיקאלישער פנקס" (1930) מפי יצחק זינגרמן מסטולין. נוסח הלחן ששר אריה אורי שונה בכמה פרטים, בעיקר בהתחלה.

חוקר המוסיקה החסידית יעקב מזור מוסר מידע שמסר לו חסיד קרלין מירושלים: 

 הניגון הזה אכן מפורסם בקרלין כניגון על "מנוחה ושמחה", והניגון הוא בסגנון ולס. בקרלין יש יותר מחמישים ניגונים למילים "מנוחה ושמחה", ובדרך כלל הם ניגוני מארש, ומעטים הם באופי הוולס. המקור הוא בקרלין. הביאו לחסידי ארץ ישראל החסיד ר' נטע גלויברמאן (הנקרא נטע הודוקער) מסטולין, מקם שם שרו אותו ב"חצרו" של ר'ישראל (הינוקא) [מסטולין] 

ראו את מנוחה ושמחה (לחן חסידי 1) ושם הפניות ללחנים נוספים.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


מתוך "מוזיקאלישער פנקס" (1930), עמ' 13.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם