אַתְּ זוֹכֶרֶת? הָיִינוּ לָנוֹת עַל קָדְקֹד עֲרֵמַת הַדָּגָן, הוֹי לְבֹשֶת פָּנִים, עֵת קַו-שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹן הֱעִירַנוּ צוֹחֵק בְּשִׁנֵּי הַקִּלְשׁוֹן! וּבַלַּיְלָה בִּשְׁנָת – כָּל פַּלְגֵי הָאוֹרָה שֶׁהִשְׁקוּ שַׁדְמוֹת הַמְּכוֹרָה עֲבָרוּנוּ, רִוּוּנוּ, צִוּו בִּרְכָתָם. וְעוֹדָם מְאִירִים לִי, וְעוֹדָם.את זוכרת? היינו לנות על קדקוד ערמת הדגן, הוי לבושת פנים, עת קו-שמש ראשון העירנו צוחק בשיני הקלשון! ובלילה בשנת – כל פלגי האורה שהשקו שדמות המכורה עברונו, ריוונו, ציוו ברכתם. ועודם מאירים לי, עודם.