באלפי ידיים

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, עוֹדֵךְ צְעִירָה מַה לָּךְ הוֹעִיד הֶעָתִיד? תְּכֵלֶת שָׁמַיִם רוֹעֶפֶת שִׁירָה, יָם אֶת חוֹפַיִךְ מֵלִיט. אַךְ צוֹפָה הָעַיִן, הַלֵּב יֶחֱרַד: עָנָן מִתְקָרֵב מִמַּעֲרָב. קָדִימָה! דֶּגֶל הַחֹפֶשׁ בַּיָּד, אָדָם מְשַׁחְרֵר אֲסוּרָיו. אִם הַיָּד רוֹעֶדֶת, הָרֶגֶל כּוֹשְׁלָה, עוֹד שֶׁבַע נָקוּמָה וְנֵלֵךְ. הָרוּחַ יָשִׁיר לָנוּ שִׁיר גְּאֻלָּה וְשַׁחַר דַּרְכֵּנוּ יְבָרֵךְ. כָּבֵד כָּל צַעַד, כָּל שַׁעַל מַכְאוֹב, חוֹל אֶת רַגְלֵינוּ יִדְקֹר, אָנוּ נַדְלִיק פָּנָסִים שֶׁבָּרְחוֹב, אָנוּ נֹאמַר – יְהִי אוֹר. וְלִקְרַאת הַנֹּגַהּ נָסֹל מְסִלָּה, דִּגְלֵנוּ יַמְרִיא עַד כּוֹכָבִים, אַדְמַת מִדְבָּר עֲזוּבָה, אֲבֵלָה נַפְרִיא גַּנִּים מֻזְהָבִים. בְּאַלְפֵי יָדַיִם יִכֹּן הַמִּגְדָּל, יֵעוֹר יְרַנֵּן כָּל לֵב נִרְדָּם. אֲנַחְנוּ נָרִים אֶת רָאשֵׁינוּ אֶל עָל כְּשֶׁמֶשׁ יָאִיר הָאָדָם.ארץ מולדת עודך צעירה, מה לך הועיד העתיד? תכלת שמים רועפת שירה, ים את חופיך מליט. אך צופה העין, הלב יחרד: ענן מתקרב ממערב. קדימה! דגל החופש ביד אדם משחרר אסוריו. אם היד רועדת, הרגל כושלה, עוד שבע נקומה ונלך, הרוח ישיר לנו שיר גאולה ושחר דרכנו יברך. כבד כל צעד, כל שעל מכאוב, חול את רגלינו ידקור, אנו נדליק פנסים שברחוב, אנו נאמר - יהי אור. ולקראת הנגה נסל מסילה, דגלנו ימריא - עד כוכבים, אדמת מדבר עזובה אבלה נפריא גנים מוזהבים. באלפי ידיים יכון המגדל, יעור ירנן כל לב נרדם. אנחנו נרים את ראשינו אל על כשמש יאיר האדם.

על חיבור השיר ראיין דן אלמגור את ורדינה שלונסקי בתכנית "שרתי לך ארצי" (פרק ט"ו, החל בתזמון 16:11):

דן אלמגור: אחד השירים שלך נושא בכותרת המילים שלושה שמות של שלושה משוררים גם יחד: אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן ולאה גולדברג. זהו השיר "באלפי ידיים". איך כותבים שלושה משוררים מילים לשיר אחד?

ורדינה שלונסקי: אני כתבתי מנגינה וכתבתי מילים ברוסית, ואנחנו ישבנו בקפה.

ד"א: איזה קפה זה היה?

ו"ש: אררט

ד"א: קפה "אררט" הבוהמי המפורסם

ו"ש: הבוהמי, ואני ביקשתי [מ]אברהם שהוא יתרגם. הרעיון שלו היה שלא רק הוא, שגם נתן ולאה.

ד"א: ישבו יחד?

ו"ש: קשה להגיד, אולי אפשר גם להכיר שורות, נדמה לי שאפשר

ד"א: יש שורה אלתרמן, שורה שלונסקי, שורה לאה גולדברג

ו"ש: שורות של אברהם אני יכולה להרגיש

הטקסט הרוסי אינו בידינו ואולי לא שרד (בכתב היד שגלוי לצפייה מרחוק בספרייה הלאומית המילים רק בעברית, גם בתעתיק לטיני). לכן איננו בטוחים אם אמנם המילים העבריות קשורות לטקסט הרוסי שחיברה ורדינה שלונסקי.

מעיר אלי ס"ט, מרץ 2026:

עכשיו, כשהמקור הרוסי של ורדינה שלונסקי מול עינינו ברור שהשיר העברי איננו תרגום, אפשר אולי להגדירו כ"נוסח עברי מפותח" של כתב היד הרוסי, הוא תרגום של הבית הראשון ושתי השורות האחרונות של השלישי, לכל השאר יש, לכל היותר, קשר תימטי. 

את השיר שרה שרה פטשפט-דניאלי בסרט יומני כרמל I-172 (פברואר-מרץ 1939) . הסרט אותר ודוגטל בלי פס הקול.

צילום מהספריה הלאומית; הדבקה ממקורות שונים, בצד ימין כתב היד של המקור הרוסי של ורדינה שלונסקי, בצד שמאל השיר העברי ותוויו, וסביבם גזרי צילום מכתב ידה.                                                                                                                  בתחתית התווים מודפס שהתווים לשיר נדפסו בתוספת הערב שצורפה ל"גליון העשור" וכן שהשיר יושר בנשף לזכר ארלוזורוב ב"בית הפועל" בתל-אביב, ביום א' וב'.                                                                                                                          הגליון הראשון של "דבר" הופיע ב- 1.6.1925. ב- 1.6.1935, כ"ט באייר ה'תרצ"ה היה "שבת", כך שסביר, ש"גליון העשור" הופיע ביום ששי 31.5.1935.

מבוסס על: "במצעד ", הוצאת המרכז לתרבות, תש"ט, 3