פתחו את השער (לחן נרדי)

פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב, עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב: אַבָּא וְאִמָּא, וְאָח וְאָחוֹת וְחָתָן וְכַלָּה בְּמִרְכֶּבֶת קַלָּה. פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב, עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב: סַבָּא וְסַבְתָּא, וְדוֹד וְדוֹדָה וּנְכָדִים וְנִינִים בְּמִרְכֶּבֶת פְּנִינִים. פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב, עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב: אַגָּס וְתַפּוּחַ, וּדְבַשׁ לְקִנּוּחַ, וְרָקִיק צְהַבְהַב עַל צַלַּחַת זָהָב. פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב.פתחו את השער פתחוהו רחב עבור תעבור פה שרשרת זהב אבא ואמא, ואח ואחות וחתן וכלה במרכבת קלה. פתחו את השער פתחוהו רחב עבור תעבור פה שרשרת זהב סבא וסבתא ודוד ודודה ונכדים ונינים במרכבת פנינים. פתחו את השער פתחוהו רחב עבור תעבור פה שרשרת זהב אגס ותפוח ודבש לקינוח ורקיק צהבהב על צלחת זהב.

הלחן נכתב לגרסה העברית. בנוסח הלחן המקורי, כפי שנדפס בתווים וגם מבוצע בפי נעמה נרדי, המילים "אבא" ו"אמא" מבוטאות במלרע (בהטעמת ההברה האחרונה), כפי שנכון אך לא מקובל לומר מילים אלה. בביצועים המאוחרים יותר, המילים מבוטאות במלעיל (בהטעמת ההברה הראשונה) תוך התאמת הלחן. יש פרטים נוספים בלחן שבהם הנוסח שהתקבל שונה מהמקור שנכתב, כגון הצליל החורג מהסולם בתיבה 6. נעמה נרדי מבצעת כך בבית השני אך לא בבית הראשון.

לפי ערוץ היוטיוב שיר עד, השיר היידי המקורי נדפס לראשונה בשנת 1931, בקובץ הפואמות לילדים של מולודובסקי, "מעשהלעך" ("Mayselekh") ("מעשיות"), שיצא לאור בוורשה בהוצאת ארגון בתי הספר היהודיים בפולין.

ביצועים נוספים:

• שולי נתן
• אסנת פז בעיבוד מרטין מוסקוביץ
• שלמה ארצי (1971, סרטון, תזמון 3:34)
• חווה אלברשטיין (סרטון) בשפת המקור (יידיש)
• מתוך אירוע זמרשת.(סרטון)
• ליאור ייני

ראו גם תווים, מידע על השיר והצעה לפעילות עם ילדים -  כאן (קובץ PDF).

ראו את השיר גם בלחן יהודה אורן. כמו כן הלחינו את השיר משה ביק, יהויכין סטוצ'בסקי ויקותיאל שור.

מקור: "נחום נרדי: 75 שירי ילדים", רנן, 1947, עמוד 16