מַה יָּקַרְתְּ, יָקַרְתְּ מְאֹד, אַדְמַת מוֹלֶדֶת שׁוּב אֵלַיִךְ שָׁב הַבֵּן מִנְּדוּדִים וּשְׁכוֹל, מִצָּרָה אֱלֵי חֵיקֵךְ הַחַם רֹאשׁוֹ יִתֵּן. שׁוּב חוֹזְרוֹת, צוֹרְבוֹת רַגְלָיו חֶלְקַת מוֹלֶדֶת נִיר פּוֹלַחַת, מַחְרַשְׁתּוֹ. דְּרוֹר וּתְכוֹל, שָׁמַיִם וָאוֹר, אִכָּר עִבְרִי זוֹרֵעַ שַׁדְמָתוֹ! שִׁיר טֶרֶם יַעַל, בַּשָּׂדֶה פּוֹסֵעַ, אִישׁ עִבְרִי שָׂדוֹ קוֹצֵר, עוֹד חַמָּה יָרְדָה אֶל הָהָר בְּלֵב שָׂדֶה נִצָּב, תְּפִלָּה אוֹמֵר. אַט אֶל שִׁבֳּלִים יִגְחַן, וּמְלוֹא הַחֹפֶן בִּרְכָּתָן יָדוֹ לִטְּפָה, וְעֵינוֹ לַחָה גַּם אוֹרָה, אֱלֵי כְּפָרוֹ עִם לַיִל דַּרְכּוֹ עוֹלָה.מה יקרת, יקרת מאוד, אדמת מולדת שוב אלייך שב הבן מנדודים ושכול, מצרה אלי חיקך החם ראשו ייתן. שוב חוזרות, צורבות רגליו חלקת מולדת ניר פולחת, מחרשתו. דרור ותכול, שמים ואור, איכר עברי זורע שדמתו! שיר טרם יעל, בשדה פוסע, איש עברי שדו קוצר, עוד חמה ירדה אל ההר בלב שדה ניצב, תפילה אומר. אט אל שבלים יגחן, ומלוא החופן בירכתן ידו לטפה, ועינו לחה גם אורה, אלי כפרו עם ליל דרכו עולה.

מתוך מחברת מילים שרשם מאיר נוי בלי תווים, אך לשיר זה הוא רשם גם תווים.

מקור: "מחברות מאיר נוי", עמוד 81 במח' 14 [סדרת מחברות בלי תווים]

מקור: "מחברות מאיר נוי", עמוד 81 במח' 14 [סדרת מחברות בלי תווים]