מילים (5 גרסאות)
עַרְפִלִּים כִּסּוּ אֶת הַנָּהָר
וְקַטְיוּשָׁה אָז יָצְאָה לָשׂוּחַ
אֱלֵי חוֹף תָּלוּל וְנֶהְדָּר.
עַרְפִלִּים פָּשְׁטוּ עַל הַנָּהָר
וְקַטְיוּשָׁה אָז יָצְאָה לָשׂוּחַ
עַל חוֹפוֹ, תָּלוּל וְנֶהְדָּר.
הַנַּעֲרָה שָׁרָה בְּלֵב כָּמֵהַּ
עַל נִשְׁרָהּ שֶׁבְּעַרְבַת הַתְּכוֹל
עַל אֲהוּב נַפְשָׁהּ הַמִּתְגַּעְגֵּעַ
אִגְרוֹתָיו לָהּ יְקָרוֹת מִכֹּל.
הוֹי, שִׁירִי, שִׁירַת נַעֲרָה אוֹהֶבֶת
עוּפָה עִם קַרְנֵי מְאוֹר-הַיּוֹם
לַלּוֹחֵם עֲלֵי גְּבוּלוֹת מוֹלֶדֶת
מִקַּטְיוּשָׁה נָא מְסֹר שָׁלוֹם.
יִזָּכֵר בְּיַלְדַּת-תֹּם נֶחְמֶדֶת
אֶת שִׁירַת אֲהוּבָתוֹ יִנְצֹר
וְיָגֵן עַל אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת –
לוֹ קַטְיוּשָׁה אֱמוּנִים תִּשְׁמֹר.
עַרְפִלִּים כִּסּוּ אֶת הַנָּהָר
וְקַטְיוּשְקָה אָז יָצְאָה לָשׂוּחַ
אֱלֵי חוֹף תָּלוּל וְנֶהְדָּר.
הַיַּלְדָּה שָׁרָה בְּלֵב כָּמֵהַּ
עַל נִשְׁרָהּ בָּרָקִיעַ הַתָּכֹל
אֶל אֲהוּב נַפְשָׁהּ הַמִּתְגַּעְגֵּעַ
אִגְרוֹתָיו יְקָרוֹת לָהּ מִכֹּל
הֶאָח שִׁירִי שִׁירַת עַלְמָה אוֹהֶבֶת
עוּפָה עִם קַרְנֵי אוֹר הַיּוֹם
לַמֵּגֵן עֲלֵי גְּבוּלוֹת מוֹלֶדֶת
לוֹ תִּמְסֹר נָא שָׁלוֹם
Расцветали яблони и груши,
Поплыли туманы над рекой.
Выходила на берег Катюша,
На высокий берег на крутой.
Выходила, песню заводила
Про степного, сизого орла,
Про того, которого любила,
Про того, чьи письма берегла.
Он ты, песня, песенка девичья,
Ты лети за ясным солнцем вслед.
И бойцу на дальнем пограничье
От Катюши передай привет.
Пусть он вспомнит девушку простую,
Пусть услышит, как она поет,
Пусть он землю бережет родную,
А любовь Катюша сбережет.
Расцветали яблони и груши,
Поплыли туманы над рекой.
Выходила на берег Катюша,
На высокий берег на крутой
הקלטות (5)
על השיר
השיר העברי הוא תרגום השיר הסובייטי הנודע Катюша ("קטיושה").
אורי יעקובוביץ' מביא מאמר שפרסם המתרגם, נח פניאל, בעיתון "על המשמר" בתאריך 29.8.1975:
בזמן האחרון שמעתי את השיר "לבלבו אגס וגם תפוח" פעמיים בטלוויזיה, פעמיים ברדיו, והוא אף שולב בתקליט "שירת הנוער" שהוציאה חברת "ישראדיסק" בניהולו המוסיקלי ובניצוחו של שייקה פייקוב. אך מי הוא מתרגם השיר? כדי שהמתרגם לא יישאר אלמוני, החלטתי הפעם לגלות את זהותו. זה היה בשנת 1940. הייתי אז פליט מפולין בווילנה הליטאית. היו אז בווילנה הרבה פליטים מפולין וביניהם קבוצת חלוצים. לאחר שליטא נהפכה לרפובליקה סובייטית, הרבו לשיר ברדיו הווילנאי שירים רוסיים שונים והפופולארי ביותר היה השיר "קטיושה" ("לבלבו אגס וגם תפוח"). הוא תורגם גם ליידיש ושרו אותו ברדיו ובמקומות אחרים. לפי בקשת חברים, תרגמתי אז את השיר כולו לעברית, בהתאם לריתמוס המקורי, והתחילו לשיר אותו בווילנה בתרגום העברי בנעימה המקובלת. לאחר שקיבלנו טראנזיט רוסי-תורכי והצלחנו לעלות ארצה בסוף שנת 1940, שרנו את השיר בכל הדרך, בספינה מאודיסה לאיסטנבול וברכבת משם דרך סוריה-של-וישי לביירות. כשעלינו ארצה ביום 7.1.41 והחלוצים התפזרו בקיבוצים שונים, הם לימדו את השיר בארץ, וכך הוא נהפך לשיר עממי. יש לציין, שהבית הראשון, שנתפרסם בארץ, אינו אלא פתיחה, ועיקרו של השיר בשלושת בתיו הבאים. מקורו של השיר, כפי שהעתקתיו משירון רוסי, יחד עם תרגומו שמורים בידי עד היום.
השיר הסובייטי בוצע לראשונה ב-27.11.1938 ע"י הזמרת ולנטינה בטישצ'בה בליווי התזמורת של ויקטור קנושוויצקי (ר' לעיל). השיר בוצע 3 פעמים בהדרן באותו הערב. ב-1949 מיכאיל איסקובסקי, מחבר המילים, הקים מכספו את בית התרבות בכפר וסחודי, אזור סמולנסק, וב-1984נפתח במקום מוזיאון של השיר "קטיושה". במוזיאון נאספו יותר מ-100"רימייקים" של הטקסט, זכרונות שונים הקשורים לשיר, וסיפורים על המבצעים הראשונים של השיר. לאתר המוזיאון (ברוסית) לחצו כאן. (תודה לולדימיר לייקין על המידע ועל ההקלטה.)
ביצועים נוספים:
- "קטיושה" בביצוע אמנים ישראלים - כאן. (סרטון, שרים את הגרסה המלאה של נח פניאל)
- "קטיושה" בשפת המקור - כאן (סרטון)
- חבורת התקליט "למרוסיה באהבה" (שרים קטיושקה)
- צלילי שבזי (השובלים) (שיר חמישי במחרוזת שירים רוסיים)
- ריקה זראי בצרפתית תחת השם קזצ'וק. למנגינה בנוסח זה נוסף חלק נוסף (סרטון)
- טובה פורת בטורקית תחת השם Yarin Yok.
לאותו לחן:
- "פרידה מחייל"
- וכן "קזצ'וק בדרך לחרמון" ששר צמד "גלי הים", ב- 1970.
לחנים נוספים:
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
תווי השיר הסובייטי
